צעידה רגלית
Theresienstadt,גטו,צ'כוסלובקיה
# עקוב אחרינו
שפות
english
עברית
Deutsch
Français
השואה
מחקר ואוספים
הנצחה
חינוך והוראה מתוקשבת
מוזיאון ותערוכות
חסידי אומות העולם
שילוח VI/1 מ - Hamburg, Hansestadt Hamburg (Hansestadt Hamburg), Hansa City of Hamburg, גרמניה ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 15/07/1942
Transport
תאריך עזיבה 15/07/1942
באותו חודש יצאו מהמבורג שלושה שילוחים, אחד לאושוויץ והשניים האחרים – לטרזיינשטט. בשילוחים אלה גורשו רבים מחברי הקהילה היהודית אשר לאחר מכן, ב-1 באוגוסט 1942, חוסלה ושולבה בכפייה בהתאחדות הלאומית של יהודי גרמניה (Reichsvereinigung der Juden in Deutschland). בין המגורשים היה הרב ד"ר יוזף נורדן (Joseph Norden) וחבר ועד הקהילה ד"ר ולטר רודולפי (Walter Rudolphi). שניהם גורשו מטרזיינשטט לאושוויץ בסתיו 1944, ושם נרצחו. בשבעת השילוחים שבין סתיו 1941 וקיץ 1942 איבדה הקהילה היהודית של המבורג למעלה מ-75% מחבריה, ואת מרבית הנהגתה.
השילוח הראשון מהמבורג לטרזיינשטט יצא מתחנת הרכבת הַנוֹבֶרְשֶׁה (Hannvoersche Bahnhof) ב-15 ביולי 1942, והגיע ליעדו ב-16 ביולי. בשילוח היו 926 מגורשים, ובכללם יהודים מסביבותיה של המבורג ולפחות עשרה מגורשים מאולדנבורג (Oldenburg), חמישה מפרידריכסשטט (Friedrichsstadt), שמונה מווילהלמסהאפן (Wilhelmshaven), שניים מקוקסהאפן (Cuxhaven), שלושה מאוריך (Aurich), שניים מווסרמינדה (Wesermünde), שניים מקיל (Kiel) ושניים מנורדן (Norden). ההיסטוריון אלפרד גוֹטוַולט (Alfred Gottwaldt) מעריך כי כ-200 אנשים בסך הכל הגיעו מערים ומעיירות שמחוץ להמבורג. המגורשים הובאו לבניין בית הספר היסודי בשנצנשראטסה (Schanzenstrasse), אשר שימש כאתר כינוס. הותר להם לשאת כ-50 קילוגרם. את שאר רכושם היה עליהם להותיר מאחור. במהלך שהותם באתר הכינוס עברו המגורשים חיפוש גופני משפיל, ואף היה עליהם למלא הצהרת רכוש ולחתום על הצהרה ולפיה הבעלות על כל נכסיהם עוברת לידי הרייך הגרמני.
הגסטפו השתמש בשלושת הגירושים של חודש יולי 1942 (הראשון לאושוויץ, השני והשלישי לטרזיינשטט) כדי לרוקן מיושביהם את הבניינים שבבעלות קרן ורבורג (Warburg), אשר נהפכו קודם לכן ל"בתי יהודים". לאחר שתושביהם היהודים גורשו, הבניינים הוחרמו על-ידי המדינה. בריאיון משנת 1992, אינגריד וקר (Ingrid Wecker) – שהייתה מוגנת מפני גירוש עקב היותה בת להורה יהודי והורה לא-יהודי – מספרת על ההכנות לקראת השילוחים לטרזיינשטט:...
השילוח הראשון מהמבורג לטרזיינשטט יצא מתחנת הרכבת הַנוֹבֶרְשֶׁה (Hannvoersche Bahnhof) ב-15 ביולי 1942, והגיע ליעדו ב-16 ביולי. בשילוח היו 926 מגורשים, ובכללם יהודים מסביבותיה של המבורג ולפחות עשרה מגורשים מאולדנבורג (Oldenburg), חמישה מפרידריכסשטט (Friedrichsstadt), שמונה מווילהלמסהאפן (Wilhelmshaven), שניים מקוקסהאפן (Cuxhaven), שלושה מאוריך (Aurich), שניים מווסרמינדה (Wesermünde), שניים מקיל (Kiel) ושניים מנורדן (Norden). ההיסטוריון אלפרד גוֹטוַולט (Alfred Gottwaldt) מעריך כי כ-200 אנשים בסך הכל הגיעו מערים ומעיירות שמחוץ להמבורג. המגורשים הובאו לבניין בית הספר היסודי בשנצנשראטסה (Schanzenstrasse), אשר שימש כאתר כינוס. הותר להם לשאת כ-50 קילוגרם. את שאר רכושם היה עליהם להותיר מאחור. במהלך שהותם באתר הכינוס עברו המגורשים חיפוש גופני משפיל, ואף היה עליהם למלא הצהרת רכוש ולחתום על הצהרה ולפיה הבעלות על כל נכסיהם עוברת לידי הרייך הגרמני.
הגסטפו השתמש בשלושת הגירושים של חודש יולי 1942 (הראשון לאושוויץ, השני והשלישי לטרזיינשטט) כדי לרוקן מיושביהם את הבניינים שבבעלות קרן ורבורג (Warburg), אשר נהפכו קודם לכן ל"בתי יהודים". לאחר שתושביהם היהודים גורשו, הבניינים הוחרמו על-ידי המדינה. בריאיון משנת 1992, אינגריד וקר (Ingrid Wecker) – שהייתה מוגנת מפני גירוש עקב היותה בת להורה יהודי והורה לא-יהודי – מספרת על ההכנות לקראת השילוחים לטרזיינשטט:...
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
- Beate Meyer, "Die Deportationen der Hamburger Juden 1941-1945, in Beate Meyer," ed., Die Verfolgung und Ermordung der Hamburger Juden 1933-1945 (Landeszentrale für politische Bildung, 2006), pp. 42-78
- Ina Lorenz, "Aussichtsloses Bemühen. Die Arbeit der Jüdischen Gemeinde 1941–1945," in: Forschungsstelle für Zeitgeschichte in Hamburg und dem Institut für die Geschichte der deutschen Juden (Hrsg.), Die Deportation der Hamburger Juden 1941–1945 (Hamburg: Forschungsstelle für Zeitgeschichte in Hamburg, 2002), pp. 31-43
- Ina Lorenz, "Aussichtsloses Bemühen. Die Arbeit der Jüdischen Gemeinde 1941–1945," in: Forschungsstelle für Zeitgeschichte in Hamburg und dem Institut für die Geschichte der deutschen Juden (Hrsg.), Die Deportation der Hamburger Juden 1941–1945 (Hamburg: Forschungsstelle für Zeitgeschichte in Hamburg, 2002), pp. 31-43
- Angelika Eder, "Die Deportationen im Spiegel lebensgeschichtlicher Interviews," in: Forschungsstelle für Zeitgeschichte in Hamburg und dem Institut für die Geschichte der deutschen Juden, Hrsg., Die Deportation der Hamburger Juden 1941-1945 (Hamburg: Forschungsstelle für Zeitgeschichte in Hamburg, 2002), pp. 45-59
- Beate Meyer, Auszug aus einem Interview mit Frau Ingrid Wecker geb. Riemann vom 18.6.1992, geführt von Beate Meyer, in Beate Meyer, ed., Die Verfolgung und Ermordung der Hamburger Juden 1933-1945 (Landeszentrale für politische Bildung, 2006), pp. 127-130
- Frank Bajohr, "Die Deportation der Juden: Initiativen und Reaktionen aus Hamburg," in: Beate Meyer (edt.), Die Verfolgung und Ermordung der Hamburger Juden 1933-1945 (Landeszentrale für politische Bildung, 2006), pp. 33-41
פרטי שילוח
שמות הקורבנות
מקומות קשורים
סרטי עדויות
Renata Adler - deported from Hamburg to Theresienstadt on 15/07/1942