בניין הקהילה היהודית ב-Dresden, ברחוב 3 Zeughausstrasse
משאיות
Theresienstadt,גטו,צ'כוסלובקיה
שילוח V/8 יצא מדרזדן ב-29 במרס 1943 והגיע לטרזיינשטט באותו היום. דמויות מפתח נוספות שהיו קשורות בביצוע השילוח הזה, חוץ ממרטין מוטשמן הגאולייטר של סקסוניה, היו ראש הגסטפו של דרזדן, וילי מילר-מץ (Wili Müller-Metz), ויוהאנס טימלר (Johannes Thümmler), ראש הגסטפו בקמניץ (Chemnitz), שאישרו את המבצע. ורנר יאקוב (Werner Jacob), ראש הגסטפו בדרזדן, והנרי שמידט (Henry Schmidt), ראש המחלקה לענייני יהודים ב-RSHA בדרזדן, היו אחראים לארגון ולביצוע. שמידט נושא כנראה באחריות הרבה ביותר לגירוש יהודי דרזדן. הוא נכח במחנות האיסוף ואף ליווה שניים או שלושה שילוחים לטרזיינשטט.
הנחיות ה-RSHA המליצו שיחידות גסטפו יכפו על התאחדות יהודי הרייך בגרמניה ועל הקהילות היהודיות המקומיות לסייע בהכנת השילוחים. ד"ר קורט הירשל (Kurt Hirschel) מדרזדן היה אחראי למשימה הזו. הוא היה המנהלן האחרון של הקהילה היהודית של העיר עד גירושו ביוני 1943. הגסטפו דרש ממנו לספק לו את רשימות היהודים המקומיים על פי קריטריונים כמו קבוצות גיל. כשהגיעו הרשימות האלה לידי הגסטפו, הועברו העתקיהן למחלקה המקומית לענייני יהודים (Judenstelle). היהודים שנבחרו לגירוש קיבלו הודעה על כך בכתב.
לכל מגורש הותר לקחת אתו 50 רייכסמארק, מזוודה, מערכת בגדים מלאה, נעליים מתאימות, מצעים, כלי אוכל ואספקת מזון לשמונה ימים. המגורשים גם נדרשו להגיש לגסטפו הצהרת רכוש. אם אחד או יותר מהמיועדים לגירוש התאבד או לא הייתה אפשרות לגרשו ברגע האחרון מכל סיבה שהיא, נדרשה ה- Judenstelleלהבטיח שמישהו אחר יתפוס את מקומו. המגורשים עוכבו בדרך כלל במחנות איסוף בימים האחרונים שלפני הגירוש או, כמו שקרה בשילוחים הקודמים שיצאו מדרזדן, ב"בתי יהודים" (Judenhäuser). את היהודים המיועדים לגירוש אספו בדרך כלל שני אנשי גסטפו מהמחלקה היהודית. הם נדרשו למסור את דירותיהם כשהן נקיות ומסודרות ואחרי ששילמו את כל המיסים. אנשי הגסטפו ערכו חיפוש בכליהם של המגורשים ובדירותיהם והחרימו חפצי ערך. אחר כך ננעלו הדירות. התהליך הזה התקיים בין יום ליומיים לפני הגירוש עצמו. בנקודת הכינוס נדרשו היהודים לחתום על הסכמה להעברת רכושם לידי המדינה....