בניין הקהילה היהודית ב-Dresden, ברחוב 3 Zeughausstrasse
משאיות
Theresienstadt,גטו,צ'כוסלובקיה
שילוח V/10 היה השילוח העשירי שיצא מדרזדן לטרזיינשטט. הוא יצא ב-11 בינואר 1944 והגיע לטרזיינשטט באותו יום. עם דמויות המפתח שהיו קשורות בביצוע השילוח הזה, נוסף על מרטין מוטשמן, הגאולייטר של סקסוניה, נמנים ראש הגסטפו של דרזדן, וילי מילר-מץ (Wili Müller-Metz), וראש הגסטפו בקמניץ (Chemnitz), שאישרו את המבצע. ורנר יאקוב (Werner Jacob), ראש הגסטפו בדרזדן, והנרי שמידט (Henry Schmidt), ראש המחלקה לענייני יהודים ב-RSHA בדרזדן, היו אחראים לארגון ולביצוע. שמידט גם נכח במחנות האיסוף ואף ליווה שניים או שלושה שילוחים לטרזיינשטט.
כשהגיעו רשימות היהודים לידי הגסטפו, הועברו העתקיהן למחלקה המקומית לענייני יהודים (Judenstelle). היהודים שנבחרו לגירוש קיבלו הודעה על כך בכתב. לכל מגורש הותר לקחת אתו 50 רייכסמארק, מזוודה, מערכת בגדים מלאה, נעליים מתאימות, מצעים, כלי אוכל ואספקת מזון לשמונה ימים. המגורשים גם נדרשו להגיש לגסטפו הצהרת רכוש. אם אחד או יותר מהמיועדים לגירוש התאבד או לא הייתה אפשרות לגרשו ברגע האחרון מכל סיבה שהיא, נדרשה המחלקה לענייני יהודים להבטיח שמישהו אחר יתפוס את מקומו. המגורשים עוכבו בדרך כלל במחנות איסוף בימים האחרונים שלפני הגירוש או, כמו שקרה בשילוחים הקודמים שיצאו מדרזדן, ב"בתי יהודים" (Judenhäuser). את היהודים המיועדים לגירוש אספו בדרך כלל ידי שני אנשי גסטפו מהמחלקה היהודית. הם נדרשו למסור את דירותיהם כשהן נקיות ומסודרות ואחרי ששילמו את כל המיסים. אנשי הגסטפו ערכו חיפוש בכליהם של המגורשים ובדירותיהם והחרימו חפצי ערך. אחר כך ננעלו הדירות. התהליך הזה התקיים בין יום ליומיים לפני הגירוש עצמו. בנקודת הכינוס נדרשו היהודים לחתום על הסכמה להעברת רכושם לידי המדינה.
זה היה השילוח שבו נכללו יהודים שניצלו עד אז מגירוש בזכות נישואיהם ללא-יהודים. בשילוח היו 42 יהודים, מהם 30 מדרזדן, שניים מציטאו (Zittau), ארבעה מקמניץ וארבעה מפלאואן (Plauen). המגורשים היו בני 37 עד 89....