השילוח הראשון שיצא מטרזיינשטט הופנה לריגה. אמנם זהו השילוח היחיד שיעדו היה ידוע למגורשים, אך הוא הוצג כמשימת עבודה ותכליתו האמתית נשארה חסויה.
הוראות השילוח נמסרו למפקד המחנה זיגפריד זיידל (Siegfried Seidl) מטעם "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) בפראג, וזה העבירן למועצה היהודית של הגטו (Ältestenrat). ב-4 בינואר 1942 כתבה ביומנה הנערה אווה רוביצ'קובה (Roubickova): "כולם מצוברחים. שילוח עומד לצאת מכאן לפולין. האם גם אנחנו נהיה בו? זה נורא [...] אחר הצהריים הוקראו השמות, והאנשים נדרשו להיות מוכנים ליציאה למחרת". אגון (גונדה) רדליך (Egon [Gonda] Redlich), ראש המחלקה לילדים ולנוער בגטו, כתב באותו יום ביומנו: "בערב שמעתי בשורה נוראה. עומד לצאת שילוח מטרזין לריגה". ב-5 בינואר פרסמה מועצת היהודים בפקודת יום 20 (Tagesbefehl), שב-9 בינואר יֵצא שילוח לריגה ובו 1,000 איש. את ההודעה אישר רדליך, וביומנו ציין באותו יום: "מצב הרוח קשה מאוד. התכוננו לקראת השילוח. עבדנו כל הלילה [...] הצלחנו להציל את הילדים".
השילוח כונה ברשומות "O", והוא יצא מטרזיינשטט ב-9 בינואר 1942. גורשו בו לפחות 1,000 אסירים שגורשו לפני כן לטרזיינשטט מפראג ומברנו (Brno); גילם הממוצע היה 45. ההיסטוריון אלפרד גוטוולדט (Alfred Gottwaldt) קובע שהמגורשים הצעירים ביותר היו שני ילדים בני 12 ומטה, שכן בהנחיות לגירוש נדרש שייכללו בו רק יהודים כשירים לעבודה....
ארכיון
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
WIENER LIBRARY ARCHIVES, LONDON copy YVA O.2 / 800