ביוני וביולי 1942 יצאו שתי רכבות מיוחדות לטרזיינשטט. הן נסעו דרך קמניץ (Chemnitz) ודרזדן (Dresden) אל בוהושוביצה (Bohusovice /Bauschowitz), ומשם נאלצו המגורשים ללכת ברגל אל הגטו.
שילוח זה היה השילוח השני שיצא מקלן לטרזיינשטט. הוא יצא ברכבת מיוחדת שסומנה על-ידי הרייכסבאן (Reichsbahn , חברת הרכבות הגרמנית) בסימול Da76. השילוח כלל 1,171 מגורשים, מתוכם 725 נשים ו-441 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 63.5; המבוגרים שבהם היו שישה זקנים בגיל 98-90, הצעירים שבהם – שלושה תינוקות בגיל שלושה חודשים עד שמונה-עשר חודשים. המגורשים הגיעו, בין היתר, מלוקסמבורג, טרייר, קובלנץ, בון, קלן וסביבתה.
אחד המגורשים מקלן דיווח: "...ביום ראשון (9.7.1942) קיבלתי את צו הגירוש שלי. הדבר היה צפוי זה זמן רב. השילוח האחרון עם פצועי המלחמה החולים ועם הזקנים יוצא לטרזיינשטט ב-27 ביולי 1942. לאחר מכן יהיה חבל הריין נקי מיהודים (Judenfrei)"....