ב-13 ביוני 1942, פרנץ שפרינץ (Franz Sprinz), איש גסטפו קלן, הודיע לראשי הנפות של קלן, ברגיש (Bergisch), גלאדבאך (Gladbach), אויקירשן (Eukirchen), ברגהיים (Bergheim), זיגבורג (Siegburg) וגומרסבאך (Gummersbach) שעליהם למסור יהודים לצורכי גירוש. שפרינץ הורה להביא את המיועדים לגירוש אל מתחם הירידים בקלן עד לשעה 14:00 ב-14 ביוני. יהודים נוספים שיועדו לשילוח הגיעו מאתר הכינוס שבמנזר 'הסגידה הנצחית' בבון-אנדניך (Bonn-Endenich) ומאתר הכינוס שבמוך (Much), בקרבת קלן. המגורשים הובאו לקלן במשאיות, באוטובוסים וברכבת.
ביוני וביולי 1942 יצאו שתי רכבות מיוחדות לטרזיינשטט. הן נסעו דרך קמניץ (Chemnitz) ודרזדן (Dresden) אל בוהושוביצה (Bohusovice /Bauschowitz), ומשם נאלצו המגורשים לצעוד ברגל אל הגטו.
שילוח זה היה השילוח הראשון שיצא מקלן לטרזיינשטט. הוא יצא ב-15 ביוני מתחנת הרכבת התת-קרקעית קלן-דויץ (Köln-Deutz) והגיע לטרזיינשטט ב-16 ביוני. השילוח כלל 963 יהודים, ובכללם 614 נשים ו-349 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 69.3; הצעיר שבהם היה פעוט בן ארבע, והמבוגרת שבהם – בת 89. 825 מגורשים היו בגיל 90-61....
ארכיון
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
WIENER LIBRARY ARCHIVES, LONDON P.III.h.No.325 copy YVA O.2 / 232