שילוח זה הגיע לטרזיינשטט ב-14 בפברואר 1945. השילוח כלל 14 יהודים ממינכן. הודות לעדויות הקיימות, יש בידינו מידע רב על אודות מנגנון השילוחים, שעדיין המשיך לפעול חרף נזקי המלחמה הקשים שנגרמו למינכן עצמה ולמערך מסילות הרכבת. הנסיעה ארכה יומיים, בסופם הגיע השילוח לטרזיינשטט. 11 מהמגורשים היו תושבי העיר רגנסבורג (Regensburg) אשר היו נשואים לבן-זוג לא-יהודי, ולכן לא גורשו קודם לכן.
כיוון שאתר הכינוס במינכן הפסיק לפעול נלקחו המגורשים מבתיהם והובאו לתחנת משטרה מרכזית, שם הוחזקו במשך כמה ימים, עד גירושם. נערך עליהם חיפוש, וחפצי הערך שלהם הוחרמו. הם עברו הליכים ביורוקרטיים, ובכללם חתימה על הצהרות רכוש, ונאמר להם שנכסיהם הוחרמו עקב היותם "אויבי הרייך". בכך הושלמו הליכי נישולם של המגורשים.
בבוקר 12 בפברואר, יום השילוח, נאלצו היהודים לצעוד לתחנת הרכבת המרכזית של מינכן, שם המתין להם קרון נוסעים אחד ממחלקה שנייה. אנשי גסטפו ושוטרים ליוו את המגורשים ושמרו עליהם במהלך הנסיעה. הקרון חובר לכמה רכבות נוסעים אזוריות שנסעו דרך מוזאך (Moosach), פרייזינג (Freising), לנדסהוט (Landshut) , רגנסבורג (Regensburg), שוונדורף (Schwandorf), מרקטרדוויץ, אגר (Eger), קרלובי-וארי (Karlovy Vary, Karlsbad) ואוסטי נאד-לבם (Usti nad Labem, Aussig), עד לטרזיינשטט, לשם הגיעה הרכבת כיומיים לאחר היציאה....