בבוקרו של 5 ביוני, יום הגירוש, הועברו החולים במשאיות מבית החולים בהרמן שמיד שטרסה ( Hermann-Schmid-Strasse) מס' 5 – 7 אל תחנת הרכבת הדרומית, שהייתה במרחק קילומטר בקירוב. אנשי גסטפו ושוטרים אחדים ליוו את השילוח. בתחנת הרכבת המתין קרון מחלקה שנייה. הקרון הוסט לתחנה המרכזית של מינכן ושם חובר לרכבת נוסעים רגילה, שיצאה מהתחנה מדי יום בשעה 12:00 בקירוב למרקטרדוויץ (Marktredwitz). אחר כך חובר הקרון לכמה רכבות נוסעים רגילות שנסעו דרך מוזאך (Moosach), פרייזינג (Freising), לנדסהוט (Landshut) , רגנסבורג (Regensburg), שוונדורף (Schwandorf), מרקטרדוויץ, אגר (Eger), קרלובי-וארי (Karlovy Vary, Karlsbad) ואוסטי נאד-לבם (Usti nad Labem, Aussig), עד שהגיעו לבוהושוביצה (Bohusovice).
בבוהושוביצה הורדו המגורשים מהרכבת. אנשי ס"ס וז'נדרמים צ'כים אילצו אותם לצעוד כשלושה קילומטר בקירוב לטרזייזנשטט, כשהם נושאים את תרמיליהם. רק אנשים שהיו בלתי כשירים להליכה הוסעו במשאיות.
בשילוח היו 50 יהודים, רובן (42 איש) נשים קשישות מבית החולים היהודי בהרמן שמיד שטרסה. בנוסף היה גם יהודי אחד שהתגורר בבית האבות היהודי בקלנצשטרסה (Klenzestrasse) מס' 4 במינכן....