בבוקרו של 3 ביוני, יום הגירוש, הועברו החולים במשאיות מבית החולים בהרמן שמיד שטרסה ( Hermann-Schmid-Strasse) מס' 5 – 7 אל תחנת הרכבת הדרומית, שהייתה במרחק קילומטר בקירוב. אנשי גסטפו ושוטרים אחדים ליוו את השילוח. בתחנת הרכבת המתין קרון מחלקה שנייה. הקרון הוסט לתחנה המרכזית של מינכן ושם חובר לרכבת נוסעים רגילה, שיצאה מהתחנה מדי יום בשעה 12:00 בקירוב למרקטרדוויץ (Marktredwitz). אחר כך חובר הקרון לכמה רכבות נוסעים רגילות שנסעו דרך מוזאך (Moosach), פרייזינג (Freising), לנדסהוט (Landshut) , רגנסבורג (Regensburg), שוונדורף (Schwandorf), מרקטרדוויץ, אגר (Eger), קרלובי-וארי (Karlovy Vary, Karlsbad) ואוסטי נאד-לבם (Usti nad Labem, Aussig), עד שהגיעו לבוהושוביצה (Bohusovice).
בבוהושוביצה הורדו המגורשים מהרכבת. אנשי ס"ס וז'נדרמים צ'כים אילצו אותם לצעוד כשלושה קילומטר בקירוב לטרזייזנשטט, כשהם נושאים את תרמיליהם. רק אנשים שהיו בלתי כשירים להליכה הוסעו במשאיות.
בשילוח היו 50 יהודים, רובם (34 איש) נשים קשישות מבית החולים היהודי. בין המגורשים היו גם כמה חברי הצוות הרפואי בעבר, ששהו לפני הגירוש באתרי הכינוס מילברטסהופן וברג אם-ליים (Berg am Laim). בנוסף היה גם מגורש אחד שמוצאו מהכפר פל (Pähl), 40 קילומטר מדרום-מערב למינכן....