שילוח Et מ - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 23/10/1944

בשילוחים קודמים הועברו הוראות השילוח מן המשרד ליישוב השאלה היהודית (Zentralamt für die Regelung der Judenfrage) שבפראג למפקד המחנה קארל ראם (Karl Rahm), והוא עצמו הורה למִנהלת היהודית של הגטו להכין רשימת שילוח על פי קריטריונים מסוימים, אך בשילוח מאוחר זה כבר שולחו רוב אנשי המִנהלת מן הגטו. ההיסטוריון ה.ג. אדלר (H.G. Adler) סובר שאת הרשימות לשני השילוחים האחרונים מטרזיינשטט רשמו שלושה אנשים: מפקד המחנה ראם; ארנסט מז (Ernst Möhs), מן המחלקה לענייני יהודים (IVB4) ב-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt), שהגיע מברלין; והנס גינתר (Hans Günther), מן המשרד ליישוב שאלת היהודים שבפראג. בשילוח זה גורשו ראשי מחלקות רבים מטרזיינשטט. הקבוצות היחידות שעדיין נהנו מהגנה משילוח היו קשישים בני שבעים ומעלה, יהודי דנמרק ויהודים מומרים מהולנד. הרשימה הסופית הוגשה לבנימין מורמלשטיין, ראש המועצה היהודית ( Ältestenrat\jüdische Selbstverwaltung), מי שהוטל עליו לארגן את השילוח. ב-20 באוקטובר קיבלו האסירים שנכללו ברשימה זימון להתייצב ב-22 באוקטובר בבוקר באתר ההסגר (Schleuse) בקסרקטין המבורג. הותר להם לקחת עמם מטען שמשקלו עד 30 ק"ג בשני תיקי-יד לאדם, ונאסר עליהם לקחת כלי עבודה, דליים או גיגיות לרחצה. את מי שלא היה מסוגל ללכת בכוחות עצמו, היו אמורים להעביר לאתר ההסגר ב-21 באוקטובר בצהריים. בימי ההסגר הצליחה ההנהגה היהודית שעדיין תפקדה לספק לאסירים מזון וציוד, אך לא באופן קבוע. ב-23 באוקטובר נשלח לראשי הבתים ולראשי הבלוקים מזכר דחוף, ובו הודיעו להם שהעלייה לרכבת החלה. עם זאת, אדלר מציין ש-30 אנשים שקיבלו זימון ירדו למחתרת כדי לחמוק מן השילוח. הם נעצרו אחרי צאת השילוח והועלו לשילוח הבא, שיצא כמה ימים אחר כך....