שילוח Es מ - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 19/10/1944

הוראות השילוח הועברו מן המשרד ליישוב השאלה היהודית (Zentralamt für die Regelung der Judenfrage) שבפראג למפקד המחנה קארל ראם (Karl Rahm). על פי עדותו של וילם קנטור (Vilem Cantor), הממונה על רישום השילוחים בטרזיינשטט, הוראות הגירוש נמסרו ממפקדי הס"ס להנהגה היהודית של הגטו (Ältestenrat, מועצת היהודים), וזו נאלצה לפעול לפיהן. בהוראות נמסרו מועד הגירוש, מספר האנשים המיועדים לגירוש, וקריטריונים מיוחדים לגירוש. על פי יומנה של קמילה הירש (Camilla Hirsch), נראה שבקריטריונים נכללו גם החולים והנכים. בהוראות גם צוינו שמות אנשים מסוימים שהיו אמורים להיכלל בשילוח (Weisungen). רשימת המגורשים הסופית גובשה בישיבה של מועצת היהודים, ובה השתתפו 30–40 איש, נציגי המחלקות והקבוצות הלאומיות שבגטו. בישיבה גם הוכנה "רשימת עתודה", ובה כ-20% ממספר המיועדים לשילוח. אם מסיבה כלשהי לא יכלו אסירים מסוימים להצטרף לשילוח, אלה ששמותיהם הופיעו ב"רשימת העתודה" נדרשו להתייצב במקומם. ב-18 באוקטובר זומנו האנשים שנכללו ברשימת השילוח, והם נדרשו להתייצב באותו ערב באתר ההסגר (Schleuse) בקסרקטין המבורג. הם הורשו לקחת עמם מטען מוגבל. בימי ההסגר הצליחה ההנהגה היהודית לספק לאסירים מזון וציוד, אך לא באופן קבוע. לאחר מכן באותו יום נשלח לראשי הבתים ולראשי הבלוקים מזכר דחוף, ובו הודיעו להם שהעלייה לרכבת החלה. השילוח כונה ברשומות "Es", והוא היה השילוח התשיעי שיצא מטרזיינשטט לאושוויץ בגל שילוחים אחרון זה, גל שהיו בו 11 שילוחים. השילוח יצא מטרזיינשטט ב-19 באוקטובר 1944 והגיע לאושוויץ-בירקנאו ב-20 באוקטובר. היו בו 1,500 בני אדם: גברים, נשים וילדים. ביום היציאה הגיעה למחנה רכבת ריקה; היא הגיעה דרך מסילת הברזל שהניחו אסירים יהודיים בקיץ 1943. המיועדים לשילוח הועלו לקרונות הצפופים. ההיסטוריון אלפרד גוטוולט (Alfred Gottwaldt) סובר ששילוחים אחרונים אלה מטרזיינשטט לאושוויץ שולחו בשתי רכבות: כל רכבת הורכבה מ-25–30 קרונות מטען, והם נעו הלוך ושוב בין המחנות. הרכבות מטרזיינשטט לאושוויץ נסעו בדרך כלל צפונה לדרזדן (Dresden), ומשם מזרחה לברסלאו (Breslau, Wroclaw) ולקטוביץ' (Kattowitz, Katowice)....