שילוח Dz מ - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 15/05/1944

ב-13 במאי 1944 בבוקר קיבלו האסירים שנבחרו לשילוח זה הודעה כתובה, ובה נדרשו להתייצב למחרת באתר ההסגר "שלויזה" (Schleuse), אתר שהיה חלק מקסרקטין המבורג. הם הורשו לקחת אִתם מטען עד 50 ק"ג לאיש. כשהאסירים גורשו לטרזיינשטט הם קיבלו מספרי זיהוי, ועתה קיבלו מספרי זיהוי חדשים. הם נספרו, נלקחו לרציף הרכבת בטרזיינשטט, והועלו לרכבת שהמתינה להם. שילוח זה כונה ברשומות "Dz", והוא יצא מטרזיינשטט ב-15 במאי 1944. השילוח היה הראשון משלושה שילוחים שיצאו מטרזניישטט בחודש זה, לפני הביקור שערכה משלחת הצלב האדום בטרזיינשטט. היו בו 2,503 גברים, נשים וילדים, רובם בני שישים ומטה. הוא הגיע לאושוויץ-בירקנאו למחרת, ב-16 במאי. הרכבות מטרזיינשטט לאושוויץ נסעו צפונה לדרזדן (Dresden), ומשם מזרחה לברסלאו (Breslau, Wroclaw) ולקטוביץ' (Kattowitz, Katowice). לעומת רוב השילוחים שהגיעו לאושוויץ-בירקנאו, בשילוח הזה לא עברו האסירים סלקציה, ואיש מהם לא נרצח מיד כשירד מן הרכבת. הם נדרשו למסור את מטענם ונלקחו למקום שנקרא "סאונה", ובו גולחו ומספרי האסירים קועקעו על זרועותיהם. משם נלקחו לאזור נפרד ומגודר של בירקנאו, אזור שכונה "Familienlager B II b" ("מחנה המשפחות"), ובו נכלאו עם אלפי אסירים מטרזיינשטט שכבר הגיעו לשם בספטמבר 1943. תכליתו המדויקת של מחנה זה לא התבררה. מפקד מחנה אושוויץ-בירקנאו רודולף הס (Rudolf Höss) טען באוזני בית הדין בנירנברג בשנת 1946, ש"מחנה המשפחות" נועד להפיג את חששותיהם של האסירים שנותרו בטרזיינשטט מפני הגורל שממתין להם במזרח. עם זאת, על פי הראיות שמצא ההיסטוריון אוטו דב קולקה (Otto Dov Kulka), "מחנה המשפחות" נועד להציג מראית עין של יחס הוגן כלפי היהודים, אם משלחות זרות - לרבות נציגי ממשלת דנמרק והצלב האדום הבינלאומי - ירצו לבקר באושוויץ-בירקנאו. גם הניסיון המתמשך להציג את טרזיינשטט כאשליה משכנעת של נורמליות, כדי להוליך שולל את הצלב האדום, היה ניסיון דומה. ב"מחנה המשפחות", המקום היחיד באושוויץ שבו הותר לילדים קטנים לחיות, עשו המבוגרים כמיטב יכולתם כדי ליצור סביבת חיים רגילה לילדים....