ב-21 במאי 1943 הודיע רולף גינטר (Rolf Günther), סגנו של אייכמן במחלקה IVB4, לכל משרדי המשטרה ברחבי הרייך, שהיינריך הימלר (Heinrich Himmler) הורה לגרש למזרח או לגטו טרזיינשטט את כל היהודים שנשארו בתחומי הרייך, ובהם גם יהודי בוהמיה ומורביה, עד 30 ביוני. בהנחיה החדשה נכללו כמה קבוצות יהודים שגירושם נדחה עד כה, כגון חולים ובעלי בריאות לקויה, יהודים שהועסקו בעבודת כפייה בתעשיית המלחמה, ואחרוני העובדים של "ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה" (Reichsvereinigung der Juden in Deutschland). לאחר הגירוש היו אמורים להישאר בתחומי הרייך רק בני זוג יהודיים שהיו נשואים "נישואי תערובת". הצו פירט גם את הסדרי התעבורה, ולפיהם אם פחות מ-400 יהודים היו אמורים להיכלל בגירוש, הם יוסעו בקרונות מיוחדים שיחוברו לרכבות סדירות.
שילוח זה יצא מפראג לטרזיינשטט ב-8 ביולי 1943, והיו בו 490-485 יהודים.
אחת מניצולות השילוח הזה, האנה הילדובה (Hana Hildova), העידה ב-1996 שהוריה לא הסכימו להיפרד ממנה, ולכן לא השאירו אותה אצל חברה לא יהודייה שלהם; הם גם לא רצו לסכן את החברה ואת בן זוגה....