ההודעה על השילוח נמסרה בפקודות היום של ההנהגה היהודית ב-28 בינואר 1943. זמן מה לאחר מכן, כל תושב מתושבי הגטו שהיה מיועד לשילוח קיבל הודעה כתובה, ובה נאמר שהוא הוצב ל"טרנספורט עבודה", ושעליו להתייצב ביום המיועד באתר ההסגר ("שלויזה") שהיה ממוקם באותם ימים בקסרקטין אאוסיג (Aussiger Kaserne). למגורשים הותר לקחת עִמם מטען בכמות מוגבלת, בדרך כלל - מזוודה אחת לאדם. המגורשים קיבלו מספרי זיהוי חדשים תחת מספרי הזיהוי שקיבלו כשגורשו לטרזיינשטט, והיה עליהם לענוד אותם סביב צוואריהם. במהלך ההסגר הצליחה לעתים ההנהגה היהודית להעביר צידה ואספקה למגורשים.
השילוח סומן בסימן Cu, והוא יצא מגטו טרזיינשטט ב-1 בפברואר 1943. השילוח הזה היה השילוח האחרון בסדרה של חמישה שילוחים. היו בו 1,001 מגורשים - גברים, נשים וילדים - והוא הגיע לאושוויץ למחרת, ב-2 בפברואר. המגורשים היו יהודים שגורשו קודם לכן מן הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, ובהם 426 יהודים שהגיעו לטרזיינשטט בשילוח Cp מאוהרסקי ברוד (Uhersky Brod) ב-31 בינואר; ככל הנראה הם הושארו בהסגר עם הגעתם לגטו.
ביום השילוח נאלצו המגורשים לצעוד כ-3 ק"מ מחוץ לגטו אל תחנת הרכבת בוהושוביצה (Bohusovice, Bauschowitz), ובה הם הועלו לקרונות הרכבת שהמתינו להם. המגורשים שלא היו מסוגלים לצעוד נלקחו יחד עם המטען במשאיות או בעגלות שאנשים משכו אותן....