ההודעה על השילוח נמסרה בפקודות היום של ההנהגה היהודית ב-17 בינואר 1943. ב-19 בינואר קיבל כל תושב מתושבי הגטו שהיה מיועד לשילוח הודעה כתובה, ובה נאמר שהוא הוצב ל"טרנספורט עבודה", ושעליו להתייצב ביום המיועד באתר ההסגר ("שלויזה") שהיה ממוקם באותם ימים בקסרקטין אאוסיג (Aussiger Kaserne). למגורשים הותר לקחת עִמם מטען בכמות מוגבלת, בדרך כלל - מזוודה אחת לאדם. המגורשים קיבלו מספרי זיהוי חדשים תחת מספרי הזיהוי שקיבלו כשגורשו לטרזיינשטט, והיה עליהם לענוד אותם סביב צוואריהם. במהלך ההסגר הצליחה לעתים ההנהגה היהודית להעביר צידה ואספקה למגורשים.
השילוח סומן בסימן Cq, והוא יצא מגטו טרזיינשטט ב-20 בינואר 1943. שילוח זה היה השילוח הראשון בסדרה של חמישה שילוחים. היו בו 2,000 מגורשים - גברים, נשים וילדים - והוא הגיע לאושוויץ למחרת, ב-21 בינואר. רוב רובם של היהודים שגורשו בשילוח גורשו קודם לכן מן הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, ובהם: 545 מגורשים שהגיעו לטרזיינשטט בשילוחים Cl ו-Cm ממלדה בולסלב (Mlada Boleslav, Jungbunzlau) ב-13 וב-16 בינואר, וייתכן שהושארו בהסגר עם הגעתם אל הגטו; 483 מגורשים שהגיעו בשילוחים Bz ו-Cb מטאבור (Tabor) ב-12 וב-16 בנובמבר 1942; ו-479 מגורשים שהגיעו בשילוחים Cd ו–Ce מקלטובי (Klatovy, Klattau) ב-26 וב-30 בנובמבר 1942.
ביום השילוח נאלצו המגורשים לצעוד כ-3 ק"מ מחוץ לגטו אל תחנת הרכבת בוהושוביצה (Bohusovice, Bauschowitz), ובה הם הועלו לקרונות רכבת שהמתינו להם. המגורשים שלא היו מסוגלים לצעוד נלקחו יחד עם המטען במשאיות או בעגלות שאנשים משכו אותן....