את הוראות השילוח מסר "המשרד המרכזי לפתרון הבעיה היהודית" (Zentralamt zur Regelung der Judenfrage) שבפראג למפקד מחנה טרזיינשטט זיגפריד זיידל (Siegfried Seidl), וזה העבירן להנהגה היהודית של הגטו (Ältestenrat).
ההיסטוריון תומש פדורוויץ' (Tomáš Fedorovič) כותב שרוב המגורשים בששת השילוחים שיצאו מיולי עד ספטמבר 1942 מטרזיינשטט למלי טרוסטינץ (Maly Trostinec) ומן הפרוטקטורט לברנוביץ' (Baranowicze) הגיעו מן המחוזות קולין (Kolín, Kolin), אולמוץ (Olomouc, Olmütz) ופראג, ואילו מגרמניה ומאוסטריה הגיעו 64 יהודים בלבד.
השילוח שיצא מטרזיינשטט למינסק שבבלרוס ב-22 בספטמבר 1942 קיבל ברשומות הגטו את הסימון Bn והיו בו 1,000 יהודים. זה היה השילוח החמישי והאחרון שיצא מן הגטו ליעד זה, והוא התבצע כשהתחדשו שילוחי היהודים מתחומי הרייך המורחב לבלרוס, לאחר שפסקו כמה חודשים לפני כן. עם זאת, בניגוד לשילוחים הקודמים שיעדם היה גטו מינסק, בשילוחים האלה הועברו היהודים ישירות לכפר מַלי טרוסטיניץ, ששכן 15 קילומטרים מדרום מזרח למינסק. סמוך לכפר הזה שכן קולחוז סובייטי, ועתה הוצבו בו כוחות ס"ס, שביצעו במקום רצח המוני של יהודים: במלי טרוסטינץ נרצחו בסך הכול 65,000 יהודים, ובאזור כולו נרצחו כ-200,000 יהודים. הקרבנות היו יהודים מגרמניה, מהולנד, מפולין, מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ומגטו מינסק הסמוך....