שילוח Bb, רכבת Da 402 מ - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ל - Riga, Rigas, Vidzeme, לטביה ב- 20/08/1942

על פי לוח זמני הרכבות המיוחדות (Sonderzüge) של הרייכסבאן (חברת הרכבות הגרמנית, Reichsbahn), שנקבע בישיבת מִנהלת התפעול של רכבות הרייכסבאן-מזרח (GBL - Generalbetriebsleitungen Ost), סימולה של רכבת הגירוש היה Da 402. הישיבה התקיימה ב-6 באוגוסט 1942 בפרנקפורט שעל המיין (Frankfurt am Main) בנוגע ל"רכבות מיוחדות למהגרים, לעוזרי תבואה וליהודים" - "מהגרים" (Umsiedler) ו"עוזרי תבואה" (Erntehelfer) היו שמות בלשון נקייה נאצית ל"מגורשים" ול"עובדי כפייה", והם נועדו להסתיר את ייעודן האמתי של הרכבות – שהפעם תוכננו לצאת מ-8 באוגוסט עד 30 באוקטובר. את הוראות השילוח מסרה "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) שבפראג למפקד מחנה טרזיינשטט זיגפריד זיידל (Siegfried Seidl), וזה העבירן להנהגה היהודית של הגטו (Ältestenrat). בפקודת יום 195 של המועצה היהודית בגטו מ-15 באוגוסט 1942 דווח ששילוח יֵצא למזרח ("nach Osten") ב-20 באוגוסט 1942 (יום חמישי). מפקודה זו אפשר להבין שכבר היו יהודים המיועדים לגירוש באתר הבידוד "שלויסה" (Schleuse); בנוגע לשאר המגורשים נאמר שהם יקבלו את הדיווח על שילוחם ב-16 באוגוסט, שיהיה להם זמן להגיש ערעור על כך עד 12:00 בצהריים באותו יום, ושלמחרת יצטרכו למסור את חפציהם לבדיקה. עם זאת, למעשה הודיעו ליהודים שכבר שהו ב"שלויסה" על שילוחם רק ב-18 באוגוסט. גם בפקודת יום 196 מ-17 באוגוסט מוזכר השילוח, אך כאמור למיועדים לגירוש שנמצאו ב"שלויסה" אפילו לא ניתן זמן לערער על שיבוצם בו. המגורשים שנבחרו לשילוח זה הגיעו לטרזיינשטט מ-4 בדצמבר 1941 עד 10 באוגוסט 1942, בעיקר מברנו (Brno, Brünn), מצ'סקה בודייוויצה (České Budějovice, Budweis), מפלזן (Plzen), מפראג ומטשביץ' (Třebíč, Trebitsch ) שבפרוטקטורט....