שילוח Al מ - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ל - Piaski Luterskie, Lublin, Lublin, פולין ב- 23/04/1942

את הוראות השילוח מסרה הלשכה המרכזית להגירת יהודים (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) שבפראג למפקד מחנה טרזיינשטט זיגפריד זיידל (Siegfried Seidl), וזה העבירן להנהגה היהודית של הגטו (Ältestenrat). שילוח זה היה הראשון שעליו הודיעה מועצת היהודים בפקודת יום 102 (Tagesbefehl) ב-16 באפריל, ובאותו יום נקבע תאריך היציאה שלו ל-20 באפריל. קבוצות מסוימות - למשל: בני משפחה שהשילוח היה מפריד ביניהם - היו זכאיות להגיש בקשה לקבלת פטור מן השילוח, והן יכלו לעשות זאת רק עד 17 באפריל בשעה 14:00; מכיוון שביום זה גם נמסרו ההודעות על הגירוש למגורשים, לא נותר זמן רב להגשת בקשות הפטור, ולכן המליצה ההנהגה היהודית לכל האסירים שקיבלו הודעה על הגירוש להיות מוכנים לקראת היציאה. יום אחד לפני תאריך היציאה המיועד הוכרז ב"פקודת יום" 104 שהשילוח נדחה ל-23 באפריל. ב-22 באפריל אושר שהגירוש יהיה אחד משילוחי אפריל למזרח ("Ostentransport"), שיהיו בו 1,000 איש, ושהוא יֵצא למחרת, ב-23 באפריל. השילוח נרשם בשם "Al", והוא יצא מטרזיינשטט ב-23 באפריל 1942. גורשו בו לפחות 1,000 מאסירי טרזיינשטט - גברים, נשים וטף. זה היה השילוח הראשון בסדרת שילוחים שיצאו מטרזיינשטט באפריל למחוז לובלין שבגנרלגוברנמן. יעדה של הרכבת היה גטו המעבר פיאסקי (Piaski) שבדרום-מזרח לובלין. האסירים המיועדים לשילוח נדרשו להתייצב עם חפציהם באתר הבידוד "שלויסה" (Schleuse) שבחצר קסרקטין אאוסיג (Aussig). ביום השילוח הובלו היהודים ברגל או הוסעו במשאית כ-3 ק"מ מן הגטו אל תחנת הרכבת בוהושוביצה (Bauschowitz, Bohusovice), והם הועלו שם לקרונות רכבת שהמתינו להם....