ב-24 בנובמבר 1941 בשעה חמש בבוקר התאספו משתתפי קבוצת החלוץ בתחנת הרכבת שברחוב היברנסקה (Hybernska), מצוידים בתרמילי גב עם ציוד אישי. השילוח כונה ברשומות יחידת בניה (Aufbaukommando: AK). כולם היו גברים צעירים אשר נבחרו מתוך כרטסת העובדים של הקהילה היהודית. משימתם הייתה לשפץ את התשתית בטרזיינשטט על מנת להתאימה לקליטת יהודי הפרוטקטורט.
לחברי הקבוצה הובטח כי יורשו לחזור הביתה בסופי השבוע, להעביר את שכר העבודה למשפחותיהם בפראג שהיו מוגנות בעצמן מפני שילוחים עתידיים. חברי הקבוצה לא ידעו שמדובר היה בגירוש סופי. השילוח יצא ברכבת רגילה (הנוסעים הלא יהודים היו חייבים לפנות מקום לאסירים יהודים). עם הגיעם לתחנת הרכבת שבעיירה בוהושביצה, הם הורדו מן הרכבת ומשם צעדו ברגל כ-3 ק"מ לטרזיינשטט.
עם הגעתם לטרזיינשטט שוכנו חברי קבוצת הבינוי בקסרטין "הסודטים" שהיה מזוהם ומוזנח. בלילות הראשונים הם ישנו על הרצפה הקפואה ללא מזרונים. הגרמנים לא סיפקו מזון, והמגורשים נאלצו להתקיים על המלאי שהביאו עימם. לתנאים הקשים נלוותה גם התעללות מצד מפקד המחנה קרל ברגל (Karl Bergel). שילוח זה סימן את תחילת הגירוש ההמוני של יהודי הפרוטקטורט לטרזיינשטט....