הכפר טְז'שיני (Trzęsiny) נמצא כ־14 קילומטרים מהעיירה שְצֶ'בְּזֶ'שין (Szczebrzeszyn) שבמועצה האזורית רדֶצ'ניצה (Radecznica), בנפת בילגוריי (Biłgoraj) שבמחוז לובלין (Lublin). בשנת 1921 נערך בפולין מפקד אוכלוסין, ולפיו חיו בכפר 136 תושבים ולא היו בו יהודים.[1] בשנת 1939 גרו בנפת בילגוריי (Biłgoraj) 15,663 יהודים, כ־46 אחוזים מהאוכלוסייה.[2]
בספטמבר 1939, כשהגרמנים כבשו את טְז'שיני, גרו בו 10 או 11 יהודים: זוג מבוגר בשם קיסלוביץ' (Kiselowicz), ומשפחתו של יהושעל'ה רוטמן (Yehoshuale Rotman) – זוג עם שישה או שבעה ילדים.[3] זמן קצר לאחר מכן דרשו מהם הגרמנים לשים על זרועותיהם סרטים עם מגן דוד, החלו לנהוג כלפיהם באלימות, בזזו את רכושם ושלחו אותם לעבודות כפייה. אהרון קיסלוביץ' גר ביָנוב לובֶּלסקי (Janów Lubelski), ועם פרוץ המלחמה חזר להתגורר בכפר עם הוריו. הוא העיד שיהודי הכפר היו כפופים ליודנרט של העיירה גורָיֶיץ (Gorajec), שבחר את האנשים שיעבדו בעבודות כפייה ושיבץ אותם לעבודות השונות.[4]
באמצע אוקטובר הפכה העיירה בילגוריי למרכז המִנהלי של הנאצים בנפת בילגוריי.[5] מושל הנפה (Kreishauptmann) היה ד"ר ורנר אנזל (Werner Ansel, מ־26 באוקטובר 1939 ועד 31 במארס 1942) ואחריו הנס אוגוסטין (Hans Augustin, מאחד באפריל 1942 ועד אחד בדצמבר 1942), ושניהם השתתפו בתכנון הגירושים ממחוז לובלין.[6]...