שילוח מ - Mokre, Zamosc, Lublin, פולין ל - Zamosc, גטו, פולין ב- 01/07/1942

בשנת 1939 גרו ברשות המקומית (גְמינה [gmina]) מוקרֶה (Mokre) בין 111 ל־180 יהודים.^[1] במלחמת העולם השנייה היא הייתה חלק מנפת זָמושץ' (Zamość), במחוז לובלין (Lublin) שבגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך). בשנת 1940 ערך היודנרט של זָמושץ' רשימה ולפיה חיו ברשות המקומית 180 יהודים ובהם 18 ילדים עד גיל 10.^[2] במסמכיו של מושל מחוז לובלין נמצאת רשימה מאותה שנה ובה מספרי היהודים בכפרי נפת זָמושץ', וזה מספר היהודים ברשות המקומית מוקרֶה: 22 בליפְּסקו (Lipsko), 1 בפְּלוסְקיה (Płoskie);^[3] 35 בזזֶ'צֶ'ה (Zarzecze); 4 בוולקה וְייפְּזֶ'צקה (Wólka Wieprzecka); 11 בזוודה (Zawada); 49 בז'דָנוב (Żdanów).^[4]

ביוני נערכה התכתבות בין היודנרט של הרשות המקומית של מוקרֶה ליודנרט של זָמושץ', ומופיעים בה שמות של יהודים בעלי נכסים בכפרי הרשות המקומית .^[5] ביניהם היו משפחות לבנסון (Lewensohn) ולייסט (Lajst) מזזֶ'צֶ'ה; ומשפחות שוורצברג (Szwarcberg) וקסל (Kessel) מז'דָנוב. רשימות כאלה נערכו בדרך כלל בהוראת הגרמנים כהכנה להפקעת הנכסים.

על הגירושים מכפרי הרשות המקומית יש בידינו מידע מועט ביותר. ב־1952 שלחה הנהלת המועצה הלאומית העירונית של מוקרֶה (Prezydium Gminnej Rady Narodowej) מכתב אל המכון ההיסטורי היהודי בוורשה על גורלה של הקהילה היהודית, ולפיו עשרה יהודים גורשו אל הרשות המקומית מוקרֶה מעיירות אחרות.^[6] המכתב פירט גם רציחות בכפרי הרשות: "ב־1942 נרצחו 6 יהודים בכפר זזֶ'צֶ'ה, ובכפר מוקרֶה נרצחו מעל 40 יהודים, עם משפחותיהם", והיהודים שנותרו ברשות המקומית "נלקחו במהלך האקציה לגטו בזָמושץ', דבר שאירע בדצמבר 1942".^[7]...