הכפר סקריהיצ'ין (Skryhiczyn) כולל גם חווה ומשק חקלאי (פולברק, [folwark]), והוא נמצא במזרח פולין, 25 קילומטרים צפונה מהרוביישוב (Hrubieszów) בירת הנפה (powiat).
ב־1921 היו בכפר 851 תושבים ובהם 215 יהודים: 27 בכפר ו־188 בפולברק.[1] הם עסקו בחקלאות, והיו ביניהם בעלי קרקעות ויערות. אנחנו יודעים על משפחות רוטנברג (Rottenberg), הלפרין (Halperin), הורוביץ (Horowicz), קמינר (Kaminer) ושידלובסקי (Szydłowski).[2]
בספטמבר 1939, לאחר הכיבוש הגרמני, נכלל הכפר בנפת (Kreis) הרוביישוב, במחוז (Distrikt) לובלין (Lublin) שבגנרלגוברנמן (Generalgouvernement). עדות אנונימית בארכיון "עונג שבת" מספרת כי לאחר שהגרמנים כבשו את הכפר, נערך פוגרום ביהודים. מבצעי הפוגרום גנבו רכוש יהודי ורצחו את רוב הגברים במשפחת הלפרין. אנה לנוטה (Anna Lanota), אחייניתה של מאשה (Masza) הלפרין מהכפר, העידה שהרוצחים היו "כמה אוקראינים", ולדעתה המניע לא היה אנטישמי אלא רצון לנקמה אישית. היא לא הייתה שם ולא ראתה את הפוגרום, והיא לא מספרת כיצד נודע לה מה קרה.[3] הגרמנים הפקיעו מנסרה בפולברק שהייתה בבעלות יהודית. לאחר הפוגרום, היהודים חזרו לסוג של חיי "שיגרה", לצידם של שכניהם הנוצריים, וכך חיו עד נובמבר 1941....