טומשוב לובֶּלסקי (Tomaszów Lubelski) היא עיירה בדרום־מערב פולין, כ־36 קילומטרים דרומית לזמושץ' (Zamość) בירת הנפה במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1931 היו בעיירה 10,403 תושבים, ובהם 5,669 יהודים.[1] בספטמבר 1939, עם פרוץ המלחמה, ספגה העיירה הפגזות גרמניות כבדות. הרובע היהודי נפגע קשה במיוחד: בין 150 ל־200 יהודים נהרגו ורבים אחרים איבדו את בתיהם.[2]
ב־13 בספטמבר (ערב ראש השנה) כבשו הגרמנים את העיירה, והחלו לרצוח יהודים ולבזוז את רכושם. כעבור שמונה ימים הם נסוגו והעיירה עברה לשליטת הצבא האדום. ב־8 באוקטובר הצבא האדום נסוג, בעקבות הסכם בין הגרמנים לסובייטים על חלוקת אזורי הכיבוש בפולין, והעיירה חזרה לשליטה גרמנית עד סוף המלחמה. נראה שיותר ממחצית מן היהודים בעיירה עזבו עם הצבא האדום.[3] בתקופת הכיבוש הגרמני העיירה השתייכה לנפת זמושץ' שבמחוז לובלין (Lublin), כחלק מן הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך).[4]
ב־25 בפברואר 1942 החל חיסול הקהילה היהודית בעיירה, עם גירוש 700–800 יהודים בני 32 ומעלה אל גטו צ'שנוב (Cieszanów), כ־33 קילומטרים לכיוון דרום־מערב.[5]...