שילוח מ - Grabowiec, Hrubieszow, Lublin, פולין ל - Sobibor, מחנה השמדה, פולין ב- 08/06/1942

העיירה גְרָבּובְיֵיץ (Grabowiec) נמצאת 94 קילומטרים דרומית־מזרחית ללובלין (Lublin). במלחמת העולם השנייה היא הייתה בירת הרשות המקומית גְרָבּובְיֵיץ, בנפת הְרוּבְּיישוב (Hrubieszów) שבמחוז לובלין. ב־1921 היו בעיירה 2,750 תושבים ובהם 1,721 יהודים.^[1] ערב מלחמת העולם השנייה גרו בעיירה 2,400 יהודים.^[2]

ב־14 בספטמבר 1939, שהיה ראש השנה, כבש הצבא הגרמני את העיירה. לאחר מכן היא עברה לשליטת הסובייטים לקצת יותר משבועיים, וב־3 באוקטובר הם נסוגו לפי הסכם ריבנטרופ־מולוטוב^[3] והעיירה חזרה לשליטה גרמנית. יהודי העיירה חשו בטוחים יותר עם הסובייטים,^[4] וחלק מהם, בעיקר גברים צעירים, עזבו יחד עם הצבא האדום הנסוג.^[5]

ב־13 בנובמבר קבע הגסטפו את המטה שלו ("תחנת משטרת הגבולות", Grenzpolizeiposten) בהְרוּבְּיישוב הסמוכה (כ־28 קילומטרים מזרחה), ומאז החלו הגרמנים לפעול נגד היהודים בנפה, כולל בגרבובייץ.^[6] לעיתים היו אנשי גסטפו פושטים על העיירה ויורים ביהודים ברחובות.^[7] חלק מהיהודים נאלצו לסגור את בתי העסק שלהם.^[8] כל היהודים מעל גיל 12 נדרשו לעבוד, ובכל יום נשלחו 30 עובדי כפייה יהודים למחנות לעבודות כפייה באזור, כמו זה שהוקם כ־10 קילומטרים מהעיירה.^[9] זמן קצר אחרי תחילת הכיבוש הגרמני הוקם בעיירה גטו פתוח וכן מונה יודנרט ובראשו הועמד יענקל שלייר (Jankiel Szlajer). היודנרט נדרש לספק לגרמנים את הכמות היומית של עובדי הכפייה,^[10] שחלקם נשלחו לעבודות כפייה במחנות סמוכים וחלקם, הועסקוו בעיירה עצמה בעבודות כמו ניקוי רחובות או ניקוי שירותים....