טומשוב לובֶּלסקי (Tomaszów Lubelski) היא עיירה בדרום-מערב פולין, השוכנת כ-36 קילומטרים דרומית לזמושץ' (Zamość) בירת הנפה במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסיית טומשוב מנתה 10,403 תושבים בשנת 1931, אשר מעל מחציתם – 5,669 נפש – היו יהודים.[1] עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939, ספגה טומשוב לובֶּלסקי הפגזות גרמניות כבדות. הרובע היהודי נפגע קשה במיוחד: בין 150 ל-200 תושבים נהרגו ורבים אחרים איבדו את בתיהם.[2]
הגרמנים כבשו את העיירה לזמן קצר בערב ראש השנה (13 בספטמבר 1939), ומיד פנו לביזה ולרצח של יהודים מקומיים. כעבור שמונה ימים נסוגו מהעיירה זמנית, והיא עברה לשליטה סובייטית. אבל בעקבות ההסכם בין הגרמנים לסובייטים על חלוקת אזורי הכיבוש, הסובייטים נסוגו והעיירה שבה לשליטה גרמנית עד לסוף המלחמה. מעל מחצית היהודים המקומיים עזבו כנראה עם הכוחות הסובייטיים ב-8 באוקטובר.[3] בתקופת הכיבוש הגרמני הוכנסה טומשוב תחת נפת זמושץ' שבמחוז לובלין (Lublin), כחלק מן הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך).[4]
לפי עדותו של אחד התושבים המקומיים, שמואל אולריך, בדצמבר 1939 נתפסו נכים וחולי נפש – רובם יהודים וחלקם לא-יהודים – בידי גרמנים. הגרמנים נעלו אותם במרתף, ואילצו כעשרה יהודים אחרים למלא דליים במים ולרוקן אותם אל תוך המרתף במשך כמה ימים, עד שהקורבנות טבעו. הגופות הועמסו על עגלה שטוחה, רתומה לסוסים, ונקברו במקום לא ידוע.[5]...