הכפר ווֹיצֶ'חוּבְקה (Wojciechówka) נמצא במזרח פולין, כ־120 קילומטרים דרומית־מזרחית ללובלין (Lublin). במלחמת העולם השנייה הוא היה בין 20 הכפרים שהשתייכו לרשות המקומית (גְמינה, gmina) טישובְצֶה (Tyszowce), בנפת זָמושְץ' (Zamość) שבמחוז לובלין.[1] בשנת 1921 ערכה ממשלת פולין מִפקד אוכלוסין בנפת זמושץ', שממנו עולה כי בווֹיצֶ'חוּבְקה היו שני יהודים בלבד.[2]
באמצע ספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את הכפר, ולאחר כשבוע הוא נמסר לצבא האדום בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב (נחתם ב-23 באוגוסט). אחרי שבוע נוסף נסוג הצבא האדום, והכפר נותר בשליטה גרמנית עד סוף המלחמה.[3] בשנת 1940 ערכו הגרמנים מפקד אוכלוסין בנפת זמושץ', ולפיו היו בכפר 37 יהודים.[4]
בארכיון "עונג שבת" (הארכיון המחתרתי שנוסד על ידי ד"ר עמנואל רינגלבלום בגטו ורשה) נמצא מסמך ובו עדות של יהודי ששם משפחתו רוטרינג (Rotring, שמו הפרטי לא ידוע לנו), שגר באותה עת בכפר הסמוך פּודבּור (Podbór) שגם הוא השתייך לרשות המקומית טישובְצֶה.[5] הוא העיד על התעללות הגרמנים ביהודי הכפרים שברשות המקומית ועל איסורים שהטילו עליהם, כמו האיסור לנוע בין הכפרים. לדוגמה, בתחילת חורף 1942 הגרמנים ירו למוות בשבעה יהודים בגלל שהיו בדרך לכפר (או שצעדו בכפר עצמו). בינואר הם עצרו צעיר יהודי (שהיה במקור מוורשה) מאותה סיבה, אך הוא הצליח להימלט ולכן הז'נדרמים תפסו שני יהודים זקנים ליד ביתו, לקחו אותם לבית הקברות וירו בהם למוות.[6] באותו מסמך ישנה עדות אנונימית שלפיה גירוש היהודים מהכפר התבצע ב־25 במאי 1942, כחלק מאקציה שנערכה בכל האזור:...