הכפר שֶמניצֶה (Siemnice) נמצא כ־129 קילומטרים דרומית־מזרחית לעיר לובלין (Lublin). בשנת 1921 ערכה ממשלת פולין מִפקד אוכלוסין, וממנו עולה שהיו בכפר תשעה יהודים.[1] פולני מקומי בשם קז'ימְייש סן (Kazimierz Seń) העיד כי לפני המלחמה גרו בכפר שלוש משפחות יהודיות.[2]
ב־13 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את הכפר. אחרי תקופת ביניים קצרה בשליטה סובייטית, ב־27 בספטמבר חזר הכפר לשליטה גרמנית.[3] מאז הוא היה בין 25 הכפרים שהשתייכו לרשות המקומית רָחָנְיֶה (Rachanie), בנפת זָמושְץ' (Zamość) שבמחוז לובלין.[4] בסוף 1940 ערכו הגרמנים מִפקד אוכלוסין בנפה, וממנו עולה שהיו בכפר שמונה יהודים.[5] עם הזמן הגיעו לכפר פליטים יהודים מעיירות וכפרים סמוכים (כמו טישובְצה [Tyszowce], מיכלוב [Michałow], פּודְבוזֶ'ץ [Podworzec], בֶּלז [Belz] וסוקָל [Sokal]), ולכן היו בו כמה עשרות יהודים.[6]
בתאריך שאינו ידוע לנו שלחו הגרמנים 18 משפחות יהודיות מהכפר לעבודות כפייה באחוזה בצֶלֶסטינוב (Celestynów), כקילומטר דרומית-מזרחית לכפר.[7] האחוזה הייתה בבעלות בני הזוג הפולנים מריה (Maria) ומייצ'יסלב (Mieczysław) הולצר (Holtzer), והיהודים עבדו שם (בין היתר) בתיקון תעלות ביוב ובעבודות גינון.[8]...