לטיצ'ין (Latyczyn) הוא כפר ברשות המקומית (גמינה, gmina) רדֶצְ'ניצה (Radecznica). במלחמת העולם השנייה הוא היה חלק מנפת בילגוריי (Biłgoraj) שבמחוז לובלין (Lublin).[1] על פי תעודות מוניציפליות, בשנת 1912 גרה בכפר משפחה יהודית בשם וייסטוך (Weistuch). בשנת 1921 גרו בו 737 תושבים ובהם חמישה יהודים.[2]
בשנת 1939, גרו בכפר ארבע משפחות יהודיות, לפי ההיסטוריונית המקומית רגינה סְמוטר גְזֶ'שקייביץ' (Regina Smoter Grzeszkiewicz) וסטניסלב רוזְוָור זיבָּלה (Stanisław Rozwar Zybała), עֵד פולני מרדֶצְ'ניצה. שמות המשפחות אינם ידועים, אבל פולנים מקומיים סיפרו שהיו אלה משפחותיהם של סנדלר בשם שלמה (Szlomo), נגר בשם שמואל (Szmul), והסוחרים הֶרש (Hersz) ואורינֶק (Urynek).[3] לפי גְזֶ'שקייביץ' וזיבָּלה, הגרמנים גירשו את כל המשפחות אל העיירה שְצֶ'בְּזֶ'שין (Szczebrzeszyn), כ־11 קילומטרים לכיוון דרום־מזרח בספטמבר 1942.[4]
אין בידינו עדויות על הגירוש, וגם לא ידוע לנו מספרם המדויק של המגורשים. בגלל מיעוט היהודים בכפר לא הוקם בו יודנראט, ובדרך כלל במקומות כאלה הגרמנים דרשו מהמִנהל הפולני המקומי (כלומר מראשי הכפרים [sołtys]) לספק להם רשימות של כל היהודים.[5] זה היה אחד מהשלבים הראשונים בתכנון האקציות....