הכפר אולחובייץ (Olchowiec) שוכן 20 קילומטרים מזרחית לעיירה טרנוגרוד (Tarnogród) שבמזרח פולין. במלחמת העולם השנייה הוא היה חלק מהרשות המקומית (גְמינה [gmina]) בּבּיצֶה (Babice) שבנפת בילגוריי (Biłgoraj), במחוז לובלין (Lublin) שבממשל הכללי (גנרלגוברנמן [Generalgouvernement], חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך).[1] כוחות גרמנים כבשו את האזור ב־14 בספטמבר 1939; כעבור עשרה ימים כבש את האזור הצבא האדום;[2] וב־5 באוקטובר כבשו הגרמנים את האזור מחדש.
ידוע לנו רק מעט על מה שהתרחש בכפר במהלך השואה, ורוב הידע מגיע מעדותו של רפאל וסרמן (Rafael Wasserman) אחרי המלחמה. הוא כתב, בין היתר, שבשנת 1939 גרו בכפר חמש משפחות יהודיות.[3]
מיולי 1941 נאסר על יהודי נפת בילגוריי לעזוב את מקומות מגוריהם, באיום שמי שינסה לעזוב יירצח.[4] בתחילת מאי 1942 קיבלו מושלי הנפות במחוז לובלין הוראה להתכונן לגירוש כל יהודי המחוז. ההוראה הגיעה ממחלקת האוכלוסין והרווחה (Bevölkerungswesen und Fürsorge Abteilung) בלובלין, שפעלה תחת המִנהל האזרחי של הממשל הכללי בקרקוב (Krakow) שהיה בראשותו של ריכרד טירק (Richard Türk).[5] יהודי הכפרים הקטנים בנפה הועברו לעיירות גדולות יותר כדי לרכז את הקהילות לקראת גירוש, לרוב למחנה ההשמדה בֶּלזֶ'ץ (Bełżec, שהחל לפעול במרס 1942).[6] לפעמים נרצחו חלק מהיהודים בתוך הכפרים שבהם גרו, ובכמה מקרים נרצחה בהם הקהילה כולה.[7]...