שילוח מ - Zamosc, גטו, פולין ל - Sobibor, מחנה השמדה, פולין ב- 27/05/1942

העיר זמושְץ' (Zamość), השוכנת כ־85 קילומטרים דרומית־מזרחית ללובלין (Lublin), נכבשה על ידי הגרמנים ב־13 בספטמבר 1939. כעבור שבועיים נכנס אליה הצבא האדום, וב־20 באוקטובר שבו הגרמנים וכבשו אותה.^[1] תחת שלטונם הפכה העיר לבירת נפת זמושְץ' שבמחוז לובלין, בתחום הממשל הכללי (גנרלגוברנמן [Generalgouvernement], חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך).

לפני המלחמה חיו בעיר בין 10,000 ל־12,000 יהודים,^[2] וכמה אלפים מהם עזבו עם הצבא האדום כשנסוג.^[3] הגרמנים גירשו רבים מהיהודים מהשטחים שסופחו אליה אל תחומי הממשל הכללי^[4]  ולכן את מקומם של היהודים שעזבו את זמושְץ' תפסו מגורשים יהודים ממקומות אחרים.^[5] הגרמנים בזזו רכוש יהודי, העבידו יהודים בעבודות כפייה,^[6] ופרסמו הודעה שעל כל יהודי מעל גיל 12 להצמיד לשרוולו סרט לבן שעליו מגן דוד כחול.^[7] בינואר 1940 הם מינו יודנרט והציבו בראשו את מייצ'יסלב גרפינקל.

עד 1 במאי 1941 נדרשו כל היהודים לעבור לגטו בפרוור נובה אוסדה (Nowa Osada, "העיר החדשה"), שתנאי החיים בו היו גרועים. כמה מאות יהודים שלא עברו בזמן גורשו לעיירות הסמוכות קרסנוברוד (Krasnobród) וקומרוב (Komarów).^[8] ב־11 באפריל 1942 גורשו כ־2,500 יהודים מהגטו למחנה ההשמדה בֶּלזֶ'ץ. בסוף אפריל ותחילת מאי הגיעו לעיר יהודים שגורשו מגטו טרזיינשטט (Theresienstadt) ומהמבורג.^[9]...