שילוח מ - Komarow, גטו, פולין ל - Izbica, גטו, פולין ב- 15/10/1942

העיירה קומרוב (Komarów) נמצאת 27 קילומטרים מדרום־מזרח לזמושץ' (Zamość) ו־100 קילומטרים מדרום־מזרח ללובלין. בשנת 1921 היו בה 2,895 תושבים ובהם 1,752 יהודים.^[1] ב־13 בספטמבר 1939 כבשו כוחות גרמנים את העיירה, ולאחר כמה ימים הם נסוגו והצבא האדום השתלט במקומם. ב־8 באוקטובר, לאחר שנקבעו הגבולות בין גרמניה וברית המועצות, החיילים הסובייטים נסוגו אל מעבר לנהר הבוג, וקומרוב חזרה לשליטת הגרמניה הנאצית. רבים מיהודי העיירה הצטרפו לכוחות הסובייטיים הנסוגים.^[2]

בתחילת 1940 גורשו לעיירה בערך 200 יהודים מוולוצלווק (Włocławek), קולו (Koło), שיירפץ (Sierpc) וצ'נסטוחובה (Częstochowa); וכן יהודים חסרי בית מקרסנוברוד (Krasnobród), טישובצה (Tyszowce), לשצ'וב (Łaszczów) וטומשוב לובלסקי (Tomaszów Lubelski). בחודש מרס גורשו לעיירה בערך 200 יהודים מלובלין ו־400 יהודים מגטו זמושץ'.^[3] הצפיפות הייתה רבה ונוצר מחסור במקומות דיור. באביב או בקיץ 1941 הקימו הגרמנים גטו בעיירה.^[4] ב־1 במאי גירש הס"ס לעיירה 250 יהודים שהיו אמורים להישלח לגטו זמושץ'. ב־2 במאי 1942 גורשו לעיירה 729 יהודים מהשילוח הראשון שיצא מגטו טרזיינשטט (Theresienstadt).^[5]

לאחר מכן החלו הגירושים מקומרוב. השילוח הראשון התבצע ב־23 במאי. כ־1,000 נשים, ילדים, זקנים וגברים חסרי אישור עבודה נשלחו דרך זמושץ' למחנה ההשמדה סוביבור.^[6] השילוח השני יצא בסתיו 1942, בתאריך לא ידוע אחרי יום הכיפורים (כלומר 21 בספטמבר), כש־250 יהודים הוצעדו לבית הקברות היהודי המצוי מחוץ לעיירה ונרצחו בבור הריגה על ידי הז'נדרמריה של העיירה טישובצה בפיקוד ארנסט שולץ (Schulz).^[7]...