גל גירוש מ - Konin, Konin, Lodz, פולין ל - Jozefow, Bilgoraj, Lublin, פולין ב- 13/03/1941

קוֹנִין (Konin) היא עיירה במרכז פולין, על נהר הוורטה (Warthe). בתחילת מלחמת העולם השנייה חיו בה כ־13,000 תושבים, מהם כ־3,000 יהודים. היא נכבשה על ידי הגרמנים ב־14 בספטמבר 1939 וצורפה לרייכסגאו פוזן (Reichsgau Posen), ששמו שונה ב־29 בינואר 1940 לרייכסגאו ורטלנד (Wartheland).

ב־30 בנובמבר 1939 התבצע השילוח הראשון של יהודים מקונין, כאשר כ־1,000 יהודים נשלחו לעיירה אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי (Ostrowiec Świętokrzyski) שמדרום לרָדוֹם (Radom), בשטח הגנרלגוברנמן.^[1] גירושים נוספים נערכו ביולי 1940, ויהודים מקונין רוכזו עם יהודים נוספים מנפת קונין (Landkreis Konin) בכפרים גרודז'ייץ (Grodziec‏ [Großdorf]),^[2] ז'גוב (Rzgów‏ [Roggen]) וזגורוב (Zagórów), ובכמה כפרים קטנים יותר. במקומות אלה נוצרו "גטאות כפריים" (Dorfghettos),^[3] ששימשו כאתרי ביניים לפני הגירוש ההמוני של היהודים שנותרו בנפה אל הגנרלגוברנמן.

במרס 1941 החל הגירוש ההמוני, שנערכו בו שילוחים רבים. פרנציסקה ברם־קרוכובסקה (Franziska Bram-Krochowska) מקונין כינתה אותו "גל הפינוי השני ליישוב מחדש" (Zweite Aussiedlungswelle).^[4] בין ה־13 ל־19 במרס היו לפחות ארבעה שילוחים לכפר יוזפוב בילגורייסקי (Józefów Bilgorajski), כ־500 קילומטרים לכיוון דרום־מזרח, במחוז לובלין של הגנרלגוברנמן. השילוחים נערכו בדרך כלל בשני שלבים: ברכבת מקונין ללודז' (Łódź, ליצמנשטט [Litzmannstadt]), ומשם ברכבת אחרת לשטח הגנרלגוברנמן.^[5] מ־1 במרס, "לילה קר ולח",^[6] נשלחו היהודים הראשונים בעגלות מגרודז'ייץ ומכמה כפרים נוספים בנפה לתחנת הרכבת של קונין. יש עדויות על ריכוז יהודים בתחנת הרכבת גם ב־7^[7] וב־13^[8] במרס.^[9] ה' (רודובסקי) קשיבנובסקה (שמה הפרטי לא ידוע לנו) מהכפר סְלוּפְּצָה (Słupca,‏ Grenzhausen)^[10] גורשה תחילה לגטו הכפרי בקרוליקוב (Królików), ושם נודע לה על ה"פינוי ליישוב מחדש" המתקרב:...