העיירה בְּזֶ'ז'יני (Brzeziny) נמצאת במחוז לודז' (Łódź). ב־8–9 בספטמבר 1939 היא נכבשה על ידי הצבא הגרמני, סופחה לרייך הגרמני ונעשתה חלק מרייכסגאו וָרְטֶלָנְד (Reichsgau Wartheland, וָרטֶגאוּ [Warthegau]), שבראשו עמד אוֹבֶּרגרוּפֶּנפירר ס"ס ארתור גרייזר (Arthur Greiser).[1] שם העיירה שונה אל לֶבֶנשטט (Löwenstadt), וגם שמות הרחובות שונו לשמות גרמניים. ב־28 באפריל 1940 הוקם בעיירה גטו שהוקף בגדר. בסוף השנה גרו בגטו כ־6,000 יהודים, כרבע מהם פליטים מעיירות וכפרים סמוכים.
בתחילת 1942 החל המצב בגטו להידרדר. היה רעב כבד, והתפרצה מגפת טיפוס. התפשטו שמועות שמתקרב גירוש. באפריל החלו הגרמנים בהכנות לחיסול הגטו, והורו ליודנרט לספק רשימה של כל היהודים. ליליאן סולקוביץ (Lilian Sulkovitz) העידה אחרי המלחמה שכל היהודים היו צריכים לעבור ועדה של רופאים גרמנים. על חזית בגדיהם של הבריאים שהיו כשירים לעבודה סומנה האות A, וחולים וזקנים סומנו באות B.[2]
בין 15 ל־21 במאי גורשו כמעט כל יהודי בְּזֶ'ז'יני (Brzeziny) – כ-6,000 גברים ונשים, צעירים וזקנים –למחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ (Chełmno, קולמהוף [Kulmhof]) או לגטו לודז' (Łódź, ליצמנשטט [Litzmannstadt]). ביניהם היו גם 300 יהודים שגורשו לבְּזֶ'ז'יני לפני כן, מסטריקוב (Stryków) הסמוכה.[3] הרופא ד"ר סטניסלב ורהפט (Stanisław Warhaft) היה ביניהם; ובספר הזיכרון של העיירה הוא כתב: "ידענו כבר שהגטו בבְּזֶ'ז'יני יחוסל; יש שנלקחו לגטו לודז', ומעטים יותר נשארו בבְּזֶ'ז'יני".[4]...