שילוח מ - Zamosc, גטו, פולין ל - Belzec, מחנה השמדה, פולין ב- 11/04/1942

העיר זמושְץ' (Zamość), השוכנת כ־85 קילומטרים דרומית־מזרחית ללובלין (Lublin), נכבשה על ידי הגרמנים ב־13 בספטמבר 1939. כעבור שבועיים נכנס אליה הצבא האדום, וב־20 באוקטובר שבו הגרמנים וכבשו אותה.^[1] תחת שלטונם הפכה העיר לבירת נפת זמושְץ' שבמחוז לובלין, בתחום הממשל הכללי (גנרלגוברנמן [Generalgouvernement], חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך).

לפני המלחמה חיו בעיר בין 10,000 ל־12,000 יהודים,^[2] וכמה אלפים מהם עזבו עם הצבא האדום כשנסוג.^[3] הגרמנים גירשו רבים מהיהודים מהשטחים שסופחו אליה אל תחומי הממשל הכללי^[4]  ולכן את מקומם של היהודים שעזבו את זמושְץ' תפסו מגורשים יהודים ממקומות אחרים.^[5] הגרמנים בזזו רכוש יהודי, העבידו יהודים בעבודות כפייה,^[6] ופרסמו הודעה שעל כל יהודי מעל גיל 12 להצמיד לשרוולו סרט לבן שעליו מגן דוד כחול.^[7] בינואר 1940 הם מינו יודנרט והציבו בראשו את מייצ'יסלב גרפינקל. עד ה-1 במאי 1941 נדרשו כל היהודים לעבור לגטו בפרוור נובה אוסדה (Nowa Osada, "העיר החדשה"), שתנאי החיים בו היו גרועים. כמה מאות גברים, נשים, וילדים יהודים שלא עברו בזמן גורשו לעיירות הסמוכות קרסנוברוד (Krasnobród) וקומרוב (Komarów).^[8]

הגירוש מזמושְץ' לבלז'ץ תואם בין שטורמבנפירר ס"ס הרמן הֶפלה (Hermann Höfle, סגנו של אודילו גְלוֹבּוצניק [Odilo Globocnik], מפקד הס"ס והמשטרה במחוז לובלין במבצע ריינהרד), ריכרד טירק (Richard Türk, ראש מחלקת האוכלוסין והרווחה [Bevölkerungswesen und Fürsorge] בלובלין), אוסקר רייכוויין (Oskar Reichwein, מפקד סניף זמושְץ' של מחלקת האוכלוסין והרווחה), והאופּטשטורמפירר גוטהרדט שוברט (Gotthardt Schubert, מפקד משטרת הביטחון והס"ד).^[9]...