העיירה טישובְצֶה (טישיוויץ;Tyszowce) נמצאת 125 קילומטרים דרומית־מזרחית ללובלין (Lublin). ב־17 בספטמבר 1939 היא נכבשה על ידי הגרמנים. ב־25 בספטמבר היא הועברה לשליטה סובייטית בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב (שנחתם ב־23 באוגוסט); וב־28 בספטמבר היא חזרה לידי הגרמנים. ערב המלחמה חיו בעיירה בין 1,654 ל־3,800 יהודים.[1] כ־1,000 מהם עזבו עם הצבא האדום כשנסוג מזרחה.[2]
עד לכיבוש היו מרוכזים מרבית יהודי העיירה סמוך לנהר ההוצ'ווה (Huczwa) שעבר בעיירה.[3] אחרי הכיבוש הורו הגרמנים ליהודי העיירה להקים יודנרט[4] והחלו להתעלל ביהודיה:[5] הם חייבו את היהודים להצמיד לשרווליהם סרטים שעליהם מגן דוד; החרימו את רכושם ואת דברי הערך שלהם;[6] הרסו את מרכזי התרבות והחנויות היהודיות.[7] לדברי עמנואל רינגלבלום, מייסד הארכיון המחתרתי "עונג שבת" בגטו ורשה, 150 יהודים נשרפו בתוך אחד מבתי הכנסת בעיירה.[8]
מספר יהודי העיירה השתנה במהלך המלחמה, בגלל פליטים שהגיעו אליה[9] ובגלל יהודים שגורשו למחנות לעבודות כפייה בנפת זמושץ' (Zamość),[10] בֶּלזֶ'ץ (Bełżec), בודז'ין (Budzyn) ובּיאלובְּז'גי (Białobrzegi).[11] באפריל 1942 היו בעיירה כ־2,050 יהודים.[12]...