אחרי המלחמה אסף הצלב האדום ההולנדי מסמכים על השילוח שיצא ב־6 בספטמבר 1944 ממחנה הריכוז פוכט (Vught) שבהולנד אל מחנות הריכוז זקסנהאוזן (Sachsenhausen) ורוונסבריק (Ravensbrück) שבגרמניה. בין המסמכים היה מכתב מ־2 בספטמבר 1944 אל לשכת הסטטיסטיקה (Statistisches Büro), ובו נכתב ששילוח העונשין (S[traf]-Transport) 766 יצא מפוכט עם חמישה יהודים. מהמסמכים עולה שבין היהודים היו שתי נשים וגבר אחד, ולא ידוע לנו מה היה מינם של השניים הנוספים. הם הגיעו ממקומות שונים בהולנד: רוטרדם, אמסטרדם, אוטרכט (Utrecht) והילברסום (Hilversum).[1]
נראה שהם גורשו יחד עם אסירים לא יהודים עם פינוי מחנה פוכט בתאריכים 5–6 בספטמבר, לאחר שהגיעו לגרמנים ידיעות על התקרבות כוחות בעלות הברית.[2] בין האסירים הלא יהודים באותו שילוח היו 653 נשים הולנדיות ובלגיות, אישה צרפתיה אחת, ומספר לא ידוע של גברים. הם הוסעו בקרונות משא כ־600 קילומטרים, אל תוך גרמניה.[3] ב־9 בספטמבר הרכבת עצרה באורניינבורג (Oranienburg), שם הגברים הורדו ממנה ונלקחו לזקסנהאוזן. הרכבת המשיכה לנסוע עם הנשים עד לפירסטנברג על נהר האפל (Fürstenberg/Havel), ומשם הן הוצעדו לרוונסבריק.[4]
...