ב־26 באוגוסט 1943 יצאה רכבת גירוש מהעיר פוזנן (Poznań, פוזן [Posen]) אל אושוויץ–בירקנאו (Auschwitz-Birkenau) עם 1,026 יהודים לפחות. הם הובאו לתחנה באותו יום כנראה, ממחנות קרובים לעבודות כפייה כמו פּינֶה (Pinne, שָמוֹטוּלי [Szamotuły]), קֶניגסהוף (Königshof, סֶנדְז'יני [Sędziny]), גוטנבְּרון (Gutenbrunn, קובּילֶפּולה [Kobylepole]), דֶמבְּסן (Dembsen, דֶמבְּייץ [Dębiec]), פּוגנבורג (Poggenburg, ז'בּיקובו [Żabikowo]) ושְטיינק (Steineck, קְשיז'ובְניקי [Krzyżowniki]), וגם ממחנות רחוקים יותר כמו בֶּנטשן (Bentschen, זְבּוֹנשין [Zbąszyń]). היו במחנות הללו מספרים שונים של יהודים, החל מיהודים ספורים ועד למאות.
על אף שהחברות הפרטיות שניצלו את היהודים במחנות הללו ספגו הפסדים כלכליים מפירוק המחנות, חלקן שיתפו פעולה עם הנאצים וסייעו לגירוש. יוזף בוס (Josef Boss, יליד 30 ביוני 1897), למשל, שהיה מנהל חברה בדמבסן, סיפק את רשימות היהודים המיועדים לגירוש מהמחנה.
על פי פרד (פריץ) סָרְן (Fred Fritz Sarne, יליד 24 במאי 1906 מברבורג/זאלה [Berburg/Saale]), אחד המגורשים ממחנה גוטנברון, הייתה שמועה שהם יישלחו לעבודה בחבל הרוּהר (Ruhr, כיום: נורדריין–ּוֶסטפליה) שבגרמניה. 65 גברים נדחסו לכל קרון רכבת, ובקרון שלו כמה מגורשים בכו וכמה אמרו קדיש כשהבינו שהם נלקחים למחנה ריכוז. נראה שהרכבת הגיעה ליעדה באותו יום....
ארכיון
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
Holocaust Oral History Archive of Gratz College (Pennsylvania, USA) 457 copy YVA O.102 / 460