שילוח מ - Zwierzyniec, Zamosc, Lublin, פולין ל - Belzec, מחנה השמדה, פולין ב- 09/08/1942

בעקבות כיבושה של פולין וחלוקתה בסתיו 1939, העיירה זְוֵויז'ינְיֵיץ (Zwierzyniec), השוכנת כ-94 קילומטרים דרומית-מזרחית ללובלין (Lublin), נפלה לשליטת גרמניה הנאצית. ב-1940 היא סופחה לנפת בילגוריי (Biłgoraj) אשר במחוז לובלין, כחלק מישות מנהלית חדשה, הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך). באוגוסט 1939 גרו בזְוֵויז'ינְיֵיץ ובכפר הסמוך רודקה (Rudka) כ-520 יהודים מתוך 1,682 תושבים בסך הכול – כלומר כ-31 אחוזים מן האוכלוסייה. מספר היהודים ירד ככל הנראה ל-372 עוד לפני גירושי 1942, על פי תכתובת של ארגון הסעד-העצמי היהודי (Jüdische Soziale Selbsthilfe, JSS) מאפריל 1942. התייחסות ראשונה לגטו בזְוֵויז'ינְיֵיץ מופיעה במסמכי ה-JSS ביולי 1941. זְוֵויז'ינְיֵיץ תפקדה כמוקד למגורשים יהודים מכל רחבי הנפה, אשר כונסו בה, במקרים מסוימים שהו בה לילה אחד, ואז הועברו מתחנת הרכבת של העיירה למחנה ההשמדה בֶּלזֶ'ץ (Bełżec). שילוח המוני ראשון מנפת בילגוריי אל בֶּלזֶ'ץ התבצע ב-9 באוגוסט 1942, וזְוֵויז'ינְיֵיץ הייתה אחת מבין ארבע עיירות שהושפעו מן האקציה, לצד בילגוריי, טרנוגרוד (Tarnogród) ושְצֶ'בְּזֶ'שִין (Szczebrzeszyn). למגורשים שיקרו ואמרו שהם נשלחים לאוקראינה. על הגירוש פיקח אישית נציב נפת בילגוריי (Kreishauptmann), הנס אאוגוסטין (Hans Augustin), וביצעו אותו אנשי השופ"ו (המשטרה העירונית, Schutzpolizei, Schupo), הז'נדרמריה המקומית, ומחלקות מס' 1 ו-2 מן הפלוגה ה-3 של גדוד מילואי המשטרה מס' 67. עֵד פולני בשם סטניסלב בוהדנוביץ' (Stanisław Bohdanowicz) העיד שב-9 באוגוסט 1942, כל יהודי זְוֵויז'ינְיֵיץ קיבלו הוראה לארוז מיטלטלים בסיסיים בצרורות קטנים ולהתכנס בכיכר העיירה לקראת גירושם....