שילוח מ - Zwierzyniec, Zamosc, Lublin, פולין ל - Belzec, מחנה השמדה, פולין ב- 21/10/1942

בעקבות כיבוש פולין וחלוקתה בסתיו 1939, עברה העיירה זְווֵיז'ינְיֵיץ (Zwierzyniec), השוכנת כ־94 קילומטרים דרומית–מזרחית ללובלין (Lublin), לשליטת גרמניה הנאצית. ב־1940 היא סופחה לנפת בילגוריי (Landkreis Biłgoraj) שבמחוז (Distrikt) לובלין, כחלק מישות מנהלית חדשה: הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך). באוגוסט 1939 גרו בזְווֵיז'ינְיֵיץ וכפר הסמוך רוּדקה 520 יהודים מתוך 1,682 תושבים, כ־31 אחוזים מהאוכלוסייה. לפי תכתובת של ארגון הסעד העצמי היהודי (Jüdische Soziale Selbsthilfe, JSS) מאפריל 1942, ירד מספר היהודים ל־372 עוד לפני הגירושים של שנה זו. בזְווֵיז'ינְיֵיץ הוקם גטו פתוח ולא מגודר אבל איננו יודעים מתי, וההתייחסות הראשונה אליו מופיעה במסמכי ה־JSS ביולי 1941. זְווֵיז'ינְיֵיץ תפקדה כמוקד למגורשים יהודים מכל רחבי הנפה. המגורשים כונסו בה, שהו בה לילה אחד בחלק מהמקרים, ושולחו מתחנת הרכבת שלה למחנה ההשמדה בֶּלזֶ'ץ (Bełżec). שילוח המוני ראשון מנפת בילגוריי אל בֶּלזֶ'ץ התבצע בתשעה באוגוסט 1942, וזְווֵיז'ינְיֵיץ הייתה אחת מארבע העיירות שבהן נערכה אקציה, יחד עם בילגוריי, טרנוגרוד (Tarnogród) ושְצֶ'בְּזֶ'שִין (Szczebrzeszyn). לפי סטניסלב בוהדנוביץ' (StanisławBohdanowicz), עד פולני מקומי, היודנראט של זְווֵיז'ינְיֵיץ הצליח למנוע את הגירוש הכללי באמצעות תשלום כופר; אבל 52 יהודים חסרי אמצעים, בעיקר פליטים ממקומות אחרים, גורשו בכל זאת....