שילוח מ - Sanniki, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 17/04/1942

לאחר שהוקם המִנהל האזרחי הגרמני ב-26 באוקטובר 1939, הכפר סאניק (Sanniki) שולב ברייך השלישי כחלק מנפת גָסטֶן (Gasten, גוסטינין [Gostynin]), תחת המחוז המנהלי (Regierungsbezirk) הוהֶנזָלצה (Hohensalza), ברייכְסגאו ורטֶלנד (Wartheland, ידוע גם כוורטֶגאו [Warthegau]). דוח גרמני על השתתפות עוצבת המבצע 6 (Einsatzgruppe 6) בגירוש פולנים ויהודים מן הוורטגאו קובע שבשנת 1939 התגוררו בסאניק 290 יהודים.^[1] בדצמבר 1939 התגוררו בסאניק 5,382 תושבים בסך הכול, ובהם 311 יהודים. לפני הקמת הגטו בעיירה, יהודים תושבי העיירות הסמוכות סְלוּבּיצֶה (Słubice) ואוסמולין (Osmolin) יושבו מחדש בסאניק, והעלו את מספר תושביה היהודים ל-351.^[2]

הגטו, שהוקם בספטמבר 1940, עמד תחת סמכותו של ראש העיר (Amtskommissar) קאהלה (Kahle) – הנציג המקומי של המנהל האזרחי. רבים מיהודי סאניק אולצו לעזוב את בתיהם ולעבור לגטו הקטן, שהקיף רחובות ספורים בלבד.^[3]

בנובמבר 1941 הגיע בנו של יששכר כהן מגוסטינין (Gostynin) אל הרב יהושע משה אהרונסון מסאניק.^[4] הוא דיווח שהגרמנים הקימו בחֶלְמְנוֹ "בית מטבחיים ענק שאותו הסוו כבית מרחץ. מאז ערב יום כיפור 1941 נרצחות שם באכזריות נפשות יהודיות בהמוניהן. הגטאות קיבלו פקודה שבועות אחדים מראש לשלם שניים או ארבעה מארק לנפש. הסכום יספיק בלי ספק לכסות את עלויות ההשמדה".^[5]...