לאחר שהוקם המִנהל האזרחי הגרמני ב-26 באוקטובר 1939, הכפר סאניק (Sanniki) שולב ברייך השלישי כחלק מנפת גָסטֶן (Gasten, גוסטינין [Gostynin]), תחת המחוז המנהלי (Regierungsbezirk) הוהֶנזָלצה (Hohensalza), ברייכְסגאו ורטֶלנד (Wartheland, ידוע גם כוורטֶגאו [Warthegau]). דוח גרמני על השתתפות עוצבת המבצע 6 (Einsatzgruppe 6) בגירוש פולנים ויהודים מן הוורטגאו קובע שבשנת 1939 התגוררו בסאניק 290 יהודים. בדצמבר 1939 התגוררו בסאניק 5,382 תושבים בסך הכול, ובהם 311 יהודים. לפני הקמת הגטו בעיירה, יהודים תושבי העיירות הסמוכות סְלוּבּיצֶה (Słubice) ואוסמולין (Osmolin) יושבו מחדש בסאניק, והעלו את מספר תושביה היהודים ל-351.
הגטו, שהוקם בספטמבר 1940, עמד תחת סמכותו של ראש העיר (Amtskommissar) קאהלה (Kahle) – הנציג המקומי של המנהל האזרחי. רבים מיהודי סאניק הוכרחו לעזוב את בתיהם ולעבור לגטו הקטן, שהקיף רחובות ספורים בלבד. חיסול הגטו החל בחודש מרס 1942, בסביבות חג הפורים. הגסטפו כיתר את הכניסות לסאניק, כפי שקרה בכל הרבעים היהודיים של נפת גוסטינין באביב 1942.
...