נפת יארוצ'ין (Jarocin) סופחה לרייך הגרמני ב־26 באוקטובר 1939 ושמה שונה ליארוצ'ין (Jarotschin). היא הייתה חלק מהמחוז המנהלי של פוזנן (Poznan Regierungsbezirk), שהיה חלק מרייכסגאו פוזן (Reichsgau Posen, שהפך ב־29 בינואר 1940 לוורטלאנד/ורטגאו [Wartheland/Warthegau]). בעיירה יארוצ'ין הייתה אחת מהקהילות היהודיות בנפה, עם 50 יהודים מתוך כ־9,500 תושבים. כמו כן, בתחילת מלחמת העולם השנייה, רק מעט מאוד מ־10,000 התושבים של העיירה פלשב (Pleschew) (פלשן [Pleschen]) היו יהודים.[1]
אנחנו יודעים מעט מאוד על הקהילה היהודית של יארוצ'ין ועל גורלה בשואה. פלה קלפהולץ (Fela Klapholz, נולדה בארבעה בפברואר 1926),[2] העידה אחרי המלחמה שכמה שבועות לאחר הכיבוש הוציאו הגרמנים את בני משפחתה מביתם, שנתפס על ידי גרמני אתני (פולקסדויטשה, Volksdeutsche), והם נאלצו לעבור לגור עם משפחה יהודית אחרת. היא גם העידה שהגרמנים לקחו בני ערובה יהודים כדי להכריח את הקהילה לציית להם.[3]
לפי פנקס הקהילות, כל יהודי יארוצ'ין גורשו ב־22 באוקטובר 1939[4] לגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, מרכז פולין שנכבש על ידי הנאצים אך לא סופח רשמית לרייך).[5] אין מקור מן התקופה שמזכיר גירוש כזה,[6] וייתכן שיעד השילוח היה העיר לודז' (שהגרמנים שינו את שמה לליצמנשטדט [Litzmannstadt] באפריל 1940). גטו לודז' עדיין לא הוקם, והעיר שימשה לעיתים קרובות כמקום מעבר לגירושים אל הגנרלגוברנמן. אם כך, ייתכן שהמחקרים הקודמים הניחו שהיהודים שגורשו מיארוצ'ין ללודז' נשלחו לאחר מכן לגנרלגוברנמן....