גל גירוש מ - Kutno, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 03/1942

אזור קוטנו (Kutno) נכבש על ידי הצבא הגרמני באמצע ספטמבר 1939, ובֿ26 באוקטובר הוא סופח לתחומי הוורטלנד (Wartheland, ורטגאו [Warthegau]) והפך לחלק מנפת קוטנו. הנפה מנתה כֿ110,000 תושבים, שכעשרה אחוזים מהם יהודים. שיעור היהודים בעיר קוּטנוֹ היה כֿ25 אחוזים, שכן מעריכים שהיו בה לא פחות מֿ7,000 יהודים מתוך כֿ27,500 תושבים.
מייד לאחר הכיבוש החלו הגרמנים להתעלל ביהודי קוטנו (כמו בשאר יהודי הנפה), להחרים את רכושם ולהטיל עליהם עבודות כפייה. עד יוני 1940 הגיעו לעיר 1,700–1,800 פליטים יהודים מאזורים אחרים בפולין. עוד לפני כן, באחד בפברואר 1940, גורשו מן העיר בפקודת השלטון הגרמני מספר לא ידוע של פליטים יהודים אל תחומי הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, מרכז פולין שנכבש על ידי הנאצים אך לא סופח רשמית לרייך).
בתאריכים 15–16 ביוני 1940 הוקם בעיר גטו, המאוכלס ביותר בנפה. לדברי כמה היסטוריונים תנאי המחיה בגטו הצפוף (שנקרא גם "קונסטנציה" [Konstancja], על שם מפעל הסוכר ההרוס שהגטו הוקם בשטחו) היו מן הגרועים בגטאות הוורטלנד. עד יולי 1941 הצטמצמה אוכלוסיית הגטו לֿ6,015 איש, מכמה סיבות: רעב, מגיפת טיפוס, מעשי רצח שביצעו הגרמנים, וגירוש מספר לא ידוע של יהודים למחנות כפייה באזור פוזנן (Poznań, פוזן [Posen]). ...