צבא גרמניה כבש את העיירה ז'יכלין (Żychlin) בֿ17 בספטמבר 1939, ובֿ26 באוקטובר היא סופחה לתחומי הוורטלנד (Wartheland, ורטגאו [Warthegau]) והפכה לחלק מנפת קוטנו (Kutno). הנפה מנתה כֿ110,000 תושבים, שכעשרה אחוזים מהם יהודים. בז'יכלין אחוז היהודים היה גבוה יותר ומעריכים שגרו בה 2,400–2,800 יהודים, כשליש מתושביה. עם פרוץ המלחמה הגיעו לעיירה פליטים ממקומות אחרים, ועד אחד בינואר 1940 עלה מספר היהודים לכֿ3,000. במארס 1942, לפני חיסול הגטו, חיו בו כֿ3,200 יהודים.
כמו במקומות אחרים בנפה, רדיפת היהודים בז'יכלין החלה מייד לאחר הכיבוש. בֿ20 ביולי 1940 הוקם בעיירה גטו, שהיה מורכב משני חלקים: הגטו הגדול והגטו הקטן. היה זה הגטו האחרון שהוקם בנפה, ותנאי המחיה בו הלכו והתדרדרו. מאוגוסט 1941 עד סוף השנה נשלחו כמה מאות גברים יהודים למחנות עבודה באזור פוזנן (Poznań, פוזן [Posen]), וכֿ60 נשים יהודיות נשלחו לעבודות חקלאיות מחוץ לעיירה.
ההשמדה בחֶלְמְנוֹ (Chełmno, קולמהוף [Kulmhof]) החלה בדצמבר 1941, ויהודים שברחו משם הגיעו גם לז'יכלין, כנראה בראשית 1942. עדויותיהם עוררו בהלה בקרב תושבי הגטו. היו שמצאו מי שיעזור להם לברוח לגטו ורשה תמורת תשלום, אבל חלקם נתפסו על ידי הגרמנים ונורו למוות. ...