שילוח מ - Sieradz, גטו, פולין ל - Lublin, Lublin, Lublin, פולין ב- 11/1939

כ־30 אלף יהודים חיו בנפת שְיֶירָדְז (Sieradz) עם פרוץ המלחמה ב־1939. בשְיֶירָדְז עצמה התגוררו 2,536 יהודים, כ־21 אחוזים מאוכלוסיית העיירה. צבא גרמניה נכנס לשְיֶירָדְז ב־3 בספטמבר 1939. פרידריך ריפּיך (Friedrich Rippich) מונה לנציב הנפה (landrat), והחזיק בתפקיד עד סוף 1941. בתחילת נובמבר 1939 קיבלו הס"ס ומפקדי המשטרה בערים ובעיירות הוָורטֶלנד (Wartheland, ידוע גם כוורטגאו [Warthegau] חלקה של פולין הכבושה שסופח לרייך), פקודה שנחתמה בידי רייכספירר ס"ס היינריך הימלר ב־30 באוקטובר 1939, וציוותה לפתוח בגירוש יהודים ופולנים. המסמך שכתב הימלר ציווה על גירוש כל יהודי האזור שסופח לגרמניה הנאצית עד פברואר 1940, אל "שמורה" יהודית מתוכננת באזור לובלין. ב־8 בנובמבר, בכנס שאורגן בקרקוב, אוֹבֶּרגרוּפֶּנפירר קריגר (Krüger), הסכימו מפקד הס"ס בתחומי הממשל הכללי (גנרלגוברנמן [Generalgouvernement], חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך), וגרופנפירר וילהלם קוֹפֶּה (Wilhelm Koppe), מפקד הס"ס בוורטגאו, על גירוש כ־300 אלף איש מן הוורטגאו אל הגנרלגוברנמן, למטרת "גרמניזציה" של האזורים שסופחו לגרמניה. סוכם כי רכוש המגורשים יוחרם בידי יחידות שדה מטעם מטה האפוטרופסות הראשי במזרח (Haupttreuhandstelle Ost). בצו סודי מ־12 בנובמבר הורה קוֹפֶּה על גירוש כל היהודים בנפות הוורטגאו. גירושים ראשונים נקבעו לאמצע נובמבר, וב־13 בנובמבר אסר קוֹפֶּה על תנועה חופשית או שינוי כתובת של האוכלוסייה היהודית בוורטגאו....