שילוח מ - Przedecz, Wloclawek, Warszawa, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 24/04/1942

כ־3,000 תושבים חיו בעיירה פְּשֶדֶץ' (Przedecz) בשנות השלושים של המאה העשרים; כרבע מהם יהודים. העיירה נכבשה בידי הגרמנים ב־15 בספטמבר 1939, ושמה שונה למוסבורג (Moosburg). מייד לאחר הכיבוש החלו הגרמנים לסחוט כספים מיהודים בנפת וְלוצלבק (Włocławek, לֶסלאו [Leslau]), ואיימו בגירוש על מי שיימנע מתשלום. ב־1940 אולצו 769 יהודים לעבור לאזור אחד בעיירה. ממקורות שונים, ראשוניים ושניוניים כאחד, עולה כי כמחצית מהם – בעיקר צעירים, רווקות ונשואות ללא ילדים – גורשו ב־1940 וב־1941 למחנות עבודה בכפייה בערים פוזנן (Poznań, פוזן [Posen]) ואינובְרוצלב (Inowrocław, הוהֶנזלצה [Hohensalza]) ובסביבותיהן. בסוף אפריל 1942 גורשו אחרוני היהודים בנפת וְלוצלבק – לרבות תושבי גטאות וְלוצלבק ופְּשֶדֶץ' – למחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ (Chełmno, קולמהוף [Kulmhof]). טרם נמצאו מסמכים בני התקופה המאשרים שחֶלְמְנוֹ אכן הייתה יעד הגירוש, אלא שכך עולה מספרות שניונית ומעדויות ישירות. מאות היהודים שנותרו גורשו מפְּשֶדֶץ' ב־24 באפריל 1942. ראיות לגירוש מצויות גם בתכתובת באשר להעברת נכסי היהודים לידי השלטונות הגרמניים. ב־24 באפריל כתב פקיד העירייה (Amtskommissar) בפְּשֶדֶץ' למִנהל הגרמני של גטו ליצמנשטט (Litzmannstadt, לודז' [Łódź]) בנוגע לססילי פוזנר (Cäcilie Posner), שכביכול הפקידה בידיו את ספר החשבונות שלה ובו 80.20 מרק. כעבור ארבעה ימים כתב הנס בּיבּוֹב (Hans Biebow), ראש המִנהל הגרמני של הגטו, לבנק בפְּשֶדֶץ' בנוגע לחשבון מס' 12271, בבעלותה של ססיליה רומר (Cäcilia Romer; כנראה בהתייחס לססילי פוזנר). הוא טען שהיא "יושבה מחדש" (umgesiedelt, יופמיזם נאצי לגירוש) ב־24 באפריל בגטו ליצמנשטט, ולפיכך הורה לבנק להעביר את יתרת חשבונה לחשבון מיוחד מס' 12300, אשר שימש למימון חיסולם של יהודי הוורטלנד (Wartheland, ידוע גם כוורטגאו [Warthegau]). אין ראיות לכך שססילי או יהודים אחרים מפְּשֶדֶץ' הגיעו לגטו לודז' ב־1942....