שילוח מ - Zgierz, Lodz, Lodz, פולין ל - Glowno, גטו, פולין ב- 27/12/1939

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו כ­ֿ4,800 יהודים בזְגְיֶיז' (Zgierz, נפת לודז' [Łódź], ליצמנשטט [Litzmannstadt]) - עיירה שבוורטֶלנד (Wartheland, ידוע גם כוורטגאו [Warthegau]) וששוכנת 10 קילומטרים צפוניתֿמערבית ללודז'; כ­ֿ15 אחוזים מאוכלוסיית העיירה. הוורמכט נכנס לזְגְיֶיז' ב­ֿ7 בספטמבר 1939, ובתוך ימים אחדים ארגנו הרשויות הגרמניות עבודות כפייה ליהודים, בזזו את רכושם ואת עסקיהם,[1] חיללו את בתי הכנסת והחלו לענות ואף לרצוח גברים, נשים וילדים.[2]

מיד לאחר הכיבוש הגרמני ברחו מזגייז' כ­ֿ2,000 יהודים, בעיקר גברים צעירים, ורבים מהם הגיעו לחלקה המזרחי של פולין, שהיה תחת כיבוש ברית המועצות. אבל מרבית התושבים היהודים הוברחו ממנה מאוחר יותר על ידי השלטונות הגרמניים. חלקם חיפשו מקלט אצל קרובים בלודז', ואחרים עברו מזרחה יותר.[3] ליאון מריק (Leon Merrick) סיפר בעדותו על היום – אולי 24 בדצמבר 1939[4] – שבו הודיעו ליהודי זְגְיֶיז' שעליהם לעזוב את העיירה:

"פשטה שמועה שכל היהודים צריכים להתייצב בכיכר השוק. הגענו לכיכר אחרי שהתלבטנו אם להביא את אחי הקטן או לא, כי לא ידענו אם ירשו לנו לחזור הביתה. אחרי שחיכינו שם בכיכר השוק כמה שעות, העיר כולה, היא הייתה מלאה... 4,500 יהודים, לא לקח הרבה זמן והכיכר התמלאה, ואז אחד הגרמנים האתנים יצא מלשכת ראש העיר והודיע לנו שהעיר צריכה להיות "נקייה מיהודים" (judenfrei) תוך שלושה ימים. אז אנשים הלכו לכל מיני מקומות."[5]...