שילוח מ - Kcynia, Szubin, Poznan, פולין ל - Gniezno, Gniezno, Poznan, פולין ב- 09/1939

סמוך לסיפוח פולין החלו הרשויות הגרמניות לסלק ולגרש אלפי פולנים ויהודים מן המחוז המִנהלי פוזן (Posen Regierunsbezirk) ומן החלק הצפון־מערבי של המחוז המנהלי הוֹהֶנזָלצָה (Hohensalza), אל תחום הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, מרכז פולין שנכבש בידי הנאצים אך לא סופח רשמית לרייך).^[1] בנפות (Landkreise) שהושפעו מכך היו דיטְפוּרט (Dietfurt, ז'נין [Żnin]), גְנֶסֶן (Gnesen, גְנְיֶיזְנו [Gniezno]), אָייכֶנבְּריק (Eichenbrück, וָנְגרוביץ [Wągrowiec]) ושוּבִּין (Schubin, Szubin, אָלטבּוּרגוּנד [Altburgund]).^[2] מחנות שבויים לשעבר שפעלו בנפות אלה הוסבו למחנות מעבר, ומתחילת נובמבר 1939 הוכשרו לקבלת מגורשים.^[3] מן המחקר עולה שנציבי הנפות (Landräte) יזמו את סילוק היהודים מן הנפות שלהם והיו שותפים פעילים בגירוש היהודים והפולנים.^[4]

המחוז המנהלי שוּבּין נוצר בעקבות סיפוח הגרמנים את מערב פולין ב־26 באוקטובר 1939. זה היה אזור כפרי בעיקרו, ובו שתי קהילות יהודיות בעיירות קְצינְיָה (Kcynia, אקסין [Exin]) ושוּבּין. ב־1939 הייתה בקְצינְיָה, שהתגוררו בה בין 4,500 ל־5,000 תושבים בסך הכול, קהילה יהודית קטנה. לאחר הכיבוש הגרמני, בספטמבר 1939, נותרו בעיירה פחות ממאה יהודים.^[5] בעיירה שוּבּין חיו כשלושים יהודים מתוך סך כל 3,500 תושבי העיירה.^[6]

מיד לאחר כיבוש העיירות נרצחו בהן הן יהודים והן פולנים. מעשי הרצח אירעו בשוּבּין בין 8 ל־12 בספטמבר 1939. בקְצינְיָה שרפו הגרמנים את בית הכנסת ב־16 בספטמבר, והאשימו את היהודים בהצתה; למחרת נרצחו כתריסר נשים יהודיות ביער סמוך.^[7] עשרים יהודים אחרים נרצחו בידי הגרמנים בקְצינְיָה ב־19 בנובמבר 1939. שאר היהודים בקְצינְיָה ובשוּבּין גורשו לתחומי הגנרלגוברנמן עד סוף 1939.^[8]...