שילוח מ - Osieciny, Aleksandrow Kujawski, Warszawa, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 22/04/1942

ב־26 באוקטובר 1939 סיפחו הגרמנים את העיירה אושיינצ'יני (Osięciny), והיא נעשתה חלק מנפת נֶסאוּ (Landkreis Nessau, נְיֶישָווה [Nieszawa]). ב־1940 שונה שמה להֶרמָנסבָּד (Hermannsbad, או בשמה הפולני: צ'יֶיחוצ'ינֶק [Ciechocinek]).^[1] על פי נתונים גרמניים, כמעט 4,000 יהודים חיו בנפת נֶסאוּ,^[2] ובהם 436 באושיינצ'יני.^[3] עד ינואר 1940 כבר סולקו משם מרבית היהודים, חלקם אל תחום הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, מרכז פולין, שנכבש בידי הנאצים אך לא סופח רשמית לרייך).^[4] על פי מקורות שונים, ביוני 1940 נותרו בנפה בין 1,530 ל־2,188 יהודים, ובהם בין 363 ל־405 באושיינצ'יני.^[5] בתחילת 1940 הוקם בעיירה גטו.^[6] באביב 1941 היו שני שילוחים, ובהם 87 גברים וצעירים יהודים שנשלחו למחנות עבודה במוגילנו ובסביבתה.^[7] עד סוף 1941 נותרו באושיינצ'יני פחות מ־400 יהודים, מרביתם נשים, ילדים וזקנים.^[8]

מודעותה של הקהילה לגירוש המתקרב וחרדתה מפניו היו ידועות לרשויות הנאציות המקומיות. ב־27 במרס כתבה הז'נדרמריה ברָדְזְ'יֶיוּב דוח שעסק בציפיות יהודי הנפה לגירושם הממשמש ובא:

לאחרונה ברחו משלושת המקומות הללו [ראדזיֶיוּב, פיוטרקוב קויאבסקי (Piotrków Kujawski) ואושיינצ'יני (Osięciny)] כמאה יהודים, בעיקר לשְלֶזיה עילית (קְלוֹבּוּצְק, Kłobuck), מחשש ליישוב מחדש (השמדה) קרב. באופן כללי, הרוחות סוערות בקרב היהודים הנותרים, כי הם חושדים שיושמדו בקרוב. שמועות על כך פשטו בקרב היהודים לאחר שלמדו על כך בוודאות מפי מקורות לא ידועים בנפות [Landkreise] שבהן התרחשו פעולות דומות [בקהילות היהודיות] (ורטבריקן [Warthbrücken] וקוטנו [Kutno]).^[9]...