שילוח מס' 5 יצא ב-12 במרס 1941 מאסְפַּנְגְבּאנהוף שבווינה והגיע לאופטוב (Opatow) וללגוב (Lagow), שתי עיירות סמוכות זו לזו השוכנות כ-50 קילומטר ממזרח לקיֶלצה (Kielce) שבמחוז לובלין. מספר המגורשים היהודים בשילוח היה 992 וכלל גברים נשים וילדים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 53, מביניהם 414 בני 61 ויותר. עם הגעתם לתחום הגנרלגוברנמן המשיכו המגורשים את נסיעתם ברכבות מקומיות, בקרונות משא פתוחים. מכיוון שהעיירות שבהן התכוונו לשכן אותם לא היו ערוכות לקליטתם, הוכנסו היהודים הווינאים למבנים גדולים, כגון אורוות, שתנאי ההיגיינה בהם היו ירודים, וסבלו ממחסור תמידי במזון. בשלב זה לא הופרדו משפחות.
באמצע חודש מרס 1941 הודיע ראש הגסטפו היינריך מילר ללשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה על הפסקת השילוחים, הן בשל התנגדותם החריפה של המושלים הגרמנים בגנרלגוברנמן והן בשל התגברות התנועה הצבאית עקב ההיערכות למבצע ברברוסה. בעקבות הוראה זאת אף בוטלו שאר ניסיונות "היישוב מחדש" בגנרלגוברנמן.
ביולי 1941 נלקחו גברים צעירים לעבודת כפייה, שכללה סלילת דרכים, עבודה במחצבות ובבתי חרושת למנועים. בימים 20-22 באוקטובר 1942 חוסל הגטו באופטוב ו-6,000 מתושביו שולחו ברכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה. כמה מאות יהודים נורו בתוך הגטו במהלך אקציית החיסול. כ-500-600 יהודים הועברו למחנה עבודה בסנדומייז' (Sandomierz). כמה עשרות יהודים אולצו לנקות את הגטו ולמיין את הרכוש שנשאר. אחר כך נרצחו גם הם בבית הקברות שבגטו....